מ"ג דברים א ב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יוֹם֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | מַהְלַךְ חַד עֲשַׂר יוֹמִין מֵחוֹרֵב אוֹרַח טוּרָא דְּשֵׂעִיר עַד רְקַם גֵּיאָה׃ |
ירושלמי (יונתן): | מַהֲלַךְ חַדְסַר יוֹמִין מֵחוֹרֵב מֵאוֹרַח טַוְורָא דְגַבְלָא עַד רְקַם גֵּיאָה וְעַל דִּי סְטִיתוּן וְאַרְגַּזְתּוּן קֳדָם יְיָ אִיתְחַרְתּוּן אַרְבְּעִין שְׁנִין: |
ירושלמי (קטעים): | מַהֲלַךְ חַד עֲשַר יוֹמִין מִן טוּרָא דְחוֹרֵב אוֹרַח טוּרָא דְגַבְלָא עַד רְקַם דְּגֵיעָא עַל דַּחֲטָתוּן וְאִרְגַזְתּוּן קֳדָמוֹי אִתְעַכַּבְתּוּן וַהֲלַכְתּוּן יַתְהוֹן לְאַרְבְּעִין שְׁנִין: |
רש"י
[יא] צא מהם שלשים יום שעשו בקברות התאוה. פירוש, עם היום שבאו לקברות התאוה היו שלשים, כי "חדש ימים" (במדבר י"א, כ') - דהוא חדש חסר - אכלו בשר, והוא כ"ט יום, ואכילת הבשר למחרת ביאתם לקברות התאוה, כדכתיב (במדבר י"א, י"ח) "התקדשו למחר ואכלתם בשר וגו'", נמצא שלשים יום עשו בקברות התאוה - עם יום בואם לשם:
[יב] נמצא בשלשה וכו'. פירוש, שהרי מעשרים באייר עד כ"ט בסיון ל"ט יום, הוצא שלשים יום שעשו בקברות התאוה, עם יום בואם לקברות התאוה, ושבעה להסגר מרים (במדבר י"ב, ט"ו), נמצא שבג' ימים הלכו כל אותו הדרך. וכך היה; בכ' יום באייר נסעו ובאו לקברות התאוה בעשרים יום, והתרעמו על הבשר לומר "מי יאכילנו בשר" (במדבר י"א, ד'), ואכלו חדש חסר בשר. נמצא שהיה כלה ביום כ' לחדש סיון. וביום כ"א נסעו ובאו חצירות, ושהו שם שבעה ימים, ויום בואם מן המנין. ונמצאו כלים שבעה ימים ביום כ"ז. וביום כ"ח נסעו ובאו קדש ברנע, ושלחו המרגלים ביום כ"ט:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
רמב"ן
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
ד"א י"א יום מחורב - אלו זכו ישראל, לי"א יום היו נכנסים לארץ; אלא מתוך שקלקלו מעשיהם - גילגל המקום עליהם מ' שנה, שנאמר במדבר יד במספר הימים אשר תרתם את הארץ מ' יום יום לשנה יום לשנה. ר' יהודה אומר: אלו זכו ישראל - לג' ימים היו נכנסים לארץ, שנאמר במדבר י וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך ג' ימים לתור להם מנוחה, ואין מנוחה אלא ארץ ישראל, שנא' דברים יב כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר ה' אלהיך נותן לך. ר' בנאה אומר: אלו זכו ישראל - ליום אחד היו נכנסים לארץ, שנאמר שמות יג היום אתם יוצאים בחודש האביב... והיה כי יביאך ה' אלהיך אל ארץ הכנעני - מיד. אבא יוסי בן חנין אומר משום אבא כהן ברדלא: אלו זכו ישראל - כיון שעלו פרסות רגליהם מן הים היו נכנסים לארץ, שנאמר דברים א עלה רש כאשר דבר אלהי אבותיך לך:
- ^ [הערת המעתיק הראשון: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עיכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע, ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וכמו האמור בסוף הפרשה וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו' ויעפילו לעלות אל ראש ההר וגו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וגו', וגם לפנינו ותזדו ותעלו ההרה, כל אילו הפסוקים מוכיחים כי מיד אילמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד מקדש ברנע הוא מדבר פארן כשנסעו מחרב בשנה שנייה בעשרים בחדש כמו שכתוב בפרשת בהעלתך ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ולמעלה כתב בתחלת הפרשה ויהי בשנה השנית, וכתב בתריה ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכן הענן במבדר פארן, ואחר כך הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך ויהיו השם כמתאוננים והתאוו תאוה שעל כך נקרא שפ המקום קברות התאוה, ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים, ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו וחנו במדבר פארן, וזהו וישכן הענן במדבר פארן שאמר למעלה, וזהו אחד עשר יום מחרב שהיו הולכין דרך הר שעיר, שלשה ימים שהלכו כמו שכתוב ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים ושבעה ימים שלא שלא נסעו עד האסף מרים הרי עשרה, וביום אחד עשר יום נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן היא קדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו', וגרם העון ונגזרה גזירה להשלמת עכבתם ארבעים שנה כמו שכתוב לפנינו והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו', ומה שכתב ונסב את הר שעיר ימים רבים זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים, כל זה פירשתי אני הצעיר פירוש כתב ידו של רבינו, כי ר' אליעזר מבליינצי העמידני על האמת, ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.]
- ^ [הערת המעתיק הראשון: זה אמיתת הדבר שמתחיל לספר כי לא עיכבו בדרך לבד אחד עשר יום מחורב עד קדש ברנע, ומיד היו מזומנים ליכנס לארץ ישראל באותו הדרך שהלכו מרגלים כמו שאמר להם משה עלו זה בנגב ועליתם את ההר, וכמו האמור בסוף הפרשה וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר וגו' ויעפילו לעלות אל ראש ההר וגו' וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום וגו', וגם לפנינו ותזדו ותעלו ההרה, כל אילו הפסוקים מוכיחים כי מיד אילמלא חטאו במרגלים קרובים היו ליכנס לארץ ישראל מיד מקדש ברנע הוא מדבר פארן כשנסעו מחרב בשנה שנייה בעשרים בחדש כמו שכתוב בפרשת בהעלתך ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים, ולמעלה כתב בתחלת הפרשה ויהי בשנה השנית, וכתב בתריה ויסעו בני ישראל למסעיהם על פי ה' ממדבר סיני וישכן הענן במבדר פארן, ואחר כך הולך ומספר היאך באו למדבר פארן שבתוך כך ויהיו השם כמתאוננים והתאוו תאוה שעל כך נקרא שפ המקום קברות התאוה, ומשם באו לחצרות ושם נצטרעה מרים ונשתהו שם שבעת ימים, ואחר נסעו העם מחצרות עד שבאו וחנו במדבר פארן, וזהו וישכן הענן במדבר פארן שאמר למעלה, וזהו אחד עשר יום מחרב שהיו הולכין דרך הר שעיר, שלשה ימים שהלכו כמו שכתוב ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים ושבעה ימים שלא שלא נסעו עד האסף מרים הרי עשרה, וביום אחד עשר יום נסעו מחצרות ויחנו במדבר פארן היא קדש ברנע שמשם נשתלחו המרגלים כמו שכתוב וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן אל מדבר פארן קדשה וגו', וגרם העון ונגזרה גזירה להשלמת עכבתם ארבעים שנה כמו שכתוב לפנינו והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמונה שנה עד תום כל הדור וגו', ומה שכתב ונסב את הר שעיר ימים רבים זה היה לאחר שנסעו מקדש עד שבאו להר ההר על גבול ארץ אדום בשנת הארבעים, כל זה פירשתי אני הצעיר פירוש כתב ידו של רבינו, כי ר' אליעזר מבליינצי העמידני על האמת, ועתה אשוב לפירוש רבינו שמואל זצ"ל וכן הורה לי הרב.]