מ"ג בראשית מח יט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְמָאֵ֣ן אָבִ֗יו וַיֹּ֙אמֶר֙ יָדַ֤עְתִּֽי בְנִי֙ יָדַ֔עְתִּי גַּם־ה֥וּא יִֽהְיֶה־לְּעָ֖ם וְגַם־ה֣וּא יִגְדָּ֑ל וְאוּלָ֗ם אָחִ֤יו הַקָּטֹן֙ יִגְדַּ֣ל מִמֶּ֔נּוּ וְזַרְע֖וֹ יִהְיֶ֥ה מְלֹֽא־הַגּוֹיִֽם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְסָרֵיב אֲבוּהִי וַאֲמַר יָדַעְנָא בְּרִי יָדַעְנָא אַף הוּא יְהֵי לְעַם וְאַף הוּא יִסְגֵּי וּבְרַם אֲחוּהִי זְעֵירָא יִסְגֵּי מִנֵּיהּ וּבְנוֹהִי יְהוֹן שָׁלְטִין בְּעַמְמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְסָרֵב אָבוּי וַאֲמַר יָדַעְנָא בְּרִי יָדַעְנָא דְהוּא בּוּכְרָא אוּף חֲכִּימְנָא דְאוּף הוּא יְהֵי לְעַם רַב וְאוּף הוּא יִסְגֵי וּבְרַם אָחוֹי קַלִילָא יַסְגֵי יַתִּיר מִנֵיהּ וּבְנוֹי יְהוֹן סַגִיאִין בְּעַמְמַיָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ידעתי בני ידעתי" - שהוא הבכור

"גם הוא יהיה לעם וגו'" - שעתיד גדעון לצאת ממנו שהקב"ה עושה נס על ידו

"ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו" - שעתיד יהושוע לצאת ממנו שינחיל את הארץ וילמד תורה לישראל

"וזרעו יהיה מלא הגוים" - כל העולם יתמלא בצאת שמעו ושמו כשיעמיד חמה בגבעון וירח בעמק אילון 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי – שֶׁהוּא הַבְּכוֹר.
גַּם הוּא יִהְיֶה לְעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל – שֶׁעָתִיד גִּדְעוֹן לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה נֵס עַל יָדוֹ (מדרש תנחומא ויחי ו).
וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ – שֶׁעָתִיד יְהוֹשֻׁעַ לָצֵאת מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּנְחִיל אֶת הָאָרֶץ, וִילַמֵּד תּוֹרָה לְיִשְׂרָאֵל (שם).
וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם – כָּל הָעוֹלָם יִתְמַלֵּא בְּצֵאת שָׁמְעוֹ וּשְׁמוֹ, כְּשֶׁיַּעֲמִיד חַמָּה בְּגִבְעוֹן וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן (ב"ר צז,ד; ע"ז כ"ה ע"א).

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ואולם: ואלא:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מלא הגוים — גוים רבים יצאו ממנו:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו. הזכיר בהם גדול וקטן כלשון האמור בשני המאורות (בראשית א') את המאור הגדול ואת המאור הקטן. והזכיר וזרעו יהיה מלא הגוים על יהושע שהיה עתיד לצאת משבט אפרים שכל הגוים ראו האות שנעשה על ידו הוא שנאמר (יהושע י') שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון. וכתיב (שם) וידום השמש וירח עמד עד יקום גוי אויביו הלא היא כתובה על ספר הישר, ואמרו ז"ל זה ספר בראשית, שהוא ספר האבות אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים וכתיב ביה (יהושע ו') ויהי ה' את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי". באר לו שיש הבדל בין אפרים ומנשה, שאפרים גדולתו תהיה ע"י רבוי האיכות, וגדולת מנשה הוא ע"י רבוי הכמות, ר"ל שנמצא

לפעמים איש אחד שהוא שקול כגוי כלו ע"י מעלתו ועצמת קדושתו, כמ"ש במדרש שר"ע דרש אשה אחת ילדה במצרים ששים רבוא, על משה רבינו שהיה שקול כנגד כל ישראל, וזה רבוי האיכות, והוא נמצא באפרים כמ"ש רש"י וזרעו יהיה מלא הגוים זה יהושע, אבל גדולת מנשה תהיה ע"י רב עם בכמות, ומבואר שגדולת אפרים הוא ענין שלמעלה מן

הטבע שתלוי ע"י הנסים והנפלאות שיעשו ע"י יהושע, ולכן ברך ברכתו בימין, אבל גדולת מנשה שתלוי ברב עם היא ברכה טבעיית המתיחסת אל השמאל. ויש עוד הבדל שברכה של אפרים יש לה מציאות תיכף, כי טמן בנפשו הסגולה והכח הנפשי, אבל ברכת מנשה ברבוי עם אין לה מציאות עתה עד יפרה וירבה ויהיה לגוי גדול. וז"ש "ידעתי בני ידעתי" "גם הוא יהיה לעם", אולם יש הבדל שהוא לא יגדל עד יהיה לעם ועת שיהיה לעם אז "גם הוא יגדל, אולם אחיו הקטן יגדל ממנו", היינו ע"י שיגדל מעצמו לא ע"י רבוי עם, כי "וזרעו יהיה מלא הגוים", שאחד מזרעו יהיה שקול כגוים רבים זה יהושע, ולכן

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וימאן אביו ויאמר ידעתי וגו'. אומרו וימאן, לצד שהיה רוצה לסמוך יד אביו להסיר אותה, וכפל לומר ידעתי בני ידעתי, נתכוון להשיבו לב' דברים שאמר כמו שפירשנו, כנגד מה שאמרת לא כן אבי כי זה הבכור ולא כמו שאני חושב שסדורים בהפך ידעתי בני ורמז באומרו בני פירוש ומן הסתם לא תחשיב ימינך לפני ימיני ולא תסדרם אלא הבכור לימיני ולא לימינך, וכנגד מה שהורתני לעשות משפט הבכורה באומרך שים ימינך על ראשו ידעתי גם זה ובכלל ידיעה זו נכנסה גם ידיעת המסובב מדבר זה בעשות כן ליוסף, ואמר גם הוא יגדל פירוש לא תחשוב שהוא במדרגה שפלה אלא יגדל ויהיה לעם, ואולם וגו' פירוש לא לצד ברכתי אלא לצד מה שיצא ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים, לזה הגם שבזמן זה זה הבכור לעתיד יהיה הקטן יותר גדול כאומרם ז"ל (תנחומא) שזה יצא ממנו גדעון וזה יצא ממנו יהושע ומן הסתם שלשלת זו היתה בשורש נשמת השבט מבלי ברכת יעקב ואשר על כן אני מקדימו לבכור: או ירצה על זה הדרך ידעתי כל טענותיך, ומה שרמזת כי זה גורם לא זה גורם אלא בני פירוש בני הוא שגרם לכל העובר בחלומותיך ודבריך. ואומרו ידעתי פעם ב' נמשכת עם למטה ממנה גם הוא וגו' ואולם וגו' פירוש שידע בנבואה שהקטן יגדל מהגדול ואינו יכול לעשות הפך מהחזון אשר דימה בידו האדון ברוך הוא:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

ידעתי. בגימטריא חמשה מלכים. שה' מלכים יצאו ממנשה:

וזרעו יהיה מלא. בגימטריא יהושע: