מ"ג בראשית מז ו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ לְפָנֶ֣יךָ הִ֔וא בְּמֵיטַ֣ב הָאָ֔רֶץ הוֹשֵׁ֥ב אֶת־אָבִ֖יךָ וְאֶת־אַחֶ֑יךָ יֵשְׁבוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ גֹּ֔שֶׁן וְאִם־יָדַ֗עְתָּ וְיֶשׁ־בָּם֙ אַנְשֵׁי־חַ֔יִל וְשַׂמְתָּ֛ם שָׂרֵ֥י מִקְנֶ֖ה עַל־אֲשֶׁר־לִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
אַרְעָא דְּמִצְרַיִם קֳדָמָךְ הִיא בִּדְשַׁפִּיר בְּאַרְעָא אוֹתֵיב יָת אֲבוּךְ וְיָת אֲחָךְ יִתְּבוּן בְּאַרְעָא דְּגֹשֶׁן וְאִם יְדַעְתְּ וְאִית בְּהוֹן גּוּבְרִין דְּחֵילָא וּתְמַנֵּינוּן רַבָּנֵי גֵּיתֵי עַל דִּילִי׃
ירושלמי (יונתן):
אַרְעָא דְמִצְרַיִם קֳדָמָךְ הוּא בְּבֵית שְׁפַר אַרְעָא אוֹתִיב יַת אַבָּךְ וְיַת אָחָךְ יֵתְבוּן בְּאַרְעָא דְגשֶׁן וְאִין חַכִּימְתָּא דְאִית בְּהוֹם גוּבְרִין דְחֵילָא וּתְמַנִינוּן רַבָּנֵי גֵיתֵי עַל דִידִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אנשי חיל" - בקיאין באומנותן לרעות צאן

"על אשר לי" - על צאן שלי

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אַנְשֵׁי חַיִל – בְּקִיאִין בְּאוּמָּנוּתָן לִרְעוֹת צֹאן.
עַל אֲשֶׁר לִי – עַל צֹאן שֶׁלִּי.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

אנשי חיל: ראוים לגבורה ולשררה, כמו אשת חיל את:


אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

שרי מקנה — כסוס וכפרד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארץ". ובכ"ז אין אתה צריך רשות כלל, כי "ארץ" מצרים לפניך הוא במיטב ה"ארץ" הושב, שישבו בקביעות, וגם במיטב ה"ארץ", ותוכל להושיבם ב"ארץ" גשן, ואם יש "בם אנשי חיל "ואשר ידעת שיהיו ראוים אל ההתמנות, דהיינו שהם נאמנים וי"ל המעלות הראוים להיות שרים ומנהיגים בעבודת המלך, "תשימם שרי מקנה "על המקנה "אשר לי":

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

במיטב הארץ וגו' ישבו בארץ גושן. הנה חש לומר במיטב הארץ לבד, לצד שיוסף רמז בדבריו כי חפץ בארץ גושן יחשוב כי אינו חפץ שישבו בארץ גושן ממה שלא הסכים על דבריו, ואם היה אומר ישבו בארץ גושן יהיה נשמע שהוא כמסתפק להם בנתינת ארץ גושן לבד ולא בטוב ממנה אם יכשר בעיני יוסף וזה סותר מה שקדם בדבריו (מ"ה) ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים, לזה אמר במיטב וגו' בארץ גושן. וזה שיעור דבריו במיטב הארץ הושב וגו' ואני מודיעך כי ארץ גושן היא המיטב. ומצינו שכן העיד הכתוב דכתיב (פסוק י"א) ויושב יוסף וגו' במיטב הארץ בארץ רעמסס וגו'.

או יהיה שיעור הכתוב על זה הדרך במיטב וגו' ואם בחרו להם ארץ גושן ישבו בה. ובזה אין החלט לומר כי הוא זה מקומם אלא עודם בשער הרצון אם ייטב בעיניהם מקום אחר הרשות בידם לשבת במיטב הארץ:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

במיטב הארץ. בגימטריא גושן:

ושמתם. ב' במסורה הכא ואידך ושמתם בארון. מלמד שהיו ממונים ושרים על ראשי החיילים והיו שמם כתובים ומונחים בארגז המלך וזה הוא ושמתם בארון:

<< · מ"ג בראשית · מז · ו · >>