מ"ג בראשית מה ה
<< · מ"ג בראשית · מה · ה · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּ֣ה ׀ אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים לִפְנֵיכֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּכְעַן לָא תִתְנָסְסוּן וְלָא יִתְקַף בְּעֵינֵיכוֹן אֲרֵי זַבֵּינְתּוּן יָתִי הָלְכָא אֲרֵי לְקַיָּימָא שַׁלְחַנִי יְיָ קֳדָמֵיכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּכְדוּן לָא תִתְנַסְסוּן וְלָא יִתְקוֹף בְּעֵינֵיכוֹן אֲרוּם זַבִּינְתּוּן יָתִי הַלְכָא אֲרוּם לְקַיְימָא יַתְכוֹן שַׁדְרַנִי יְיָ קֳדָמֵיכוֹן: |
רש"י
מפרשי רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
למה כפל אל תעצבו ואל יחר בעיניכם, כי למחיה שלחני וגו' ואמר שנית להחיות לכם לפליטה גדולה, תחלה אמר אשר מכרתם אותי ואח"כ אמר לא אתם שלחתם אותי, ומה שצוה שיאמרו אל אביו הוא אריכות דברים: מ"ש והנה עיניכם ראות מה רצה בזה, ומ"ש שנית והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים: מ"ש פרעה אמור אל אחיך וגו' ואתה צויתה, משמע שדבר הראשון יאמר יוסף מעצמו ודבר השני נצטוה מפרעה, וכן אמר ויתן להם עגלות על פי פרעה, ומז"ש ויעשו כן בני ישראל מה עשו: "ועתה". לעומת הצד שמתעצבים ומתחרטים על המעשה אמר "אל תעצבו", ונגד הצד שעדיין הם שונאים אותו וחרה בעיניהם על שעלה לגדולה אמר "ואל יחר בעיניכם", ומפרש "אל תעצבו כי מכרתם אותי "שהוא חרטה על גוף המכירה, "ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה "שהוא החרטה על שמכרו אותו למצרים ששם עלה לגדולה ולא מכרו אותו למקום אחר. [וכבר בא מאמר כזה בפ' וישלח ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד עי"ש]. "כי למחיה", פי' תחלה מ"ש אל יחר בעיניכם, ר"ל אם עוד נמצא השנאה הקדומה בלבכם אפשר שיחר בעיניכם משני טעמים. א] שתיראו שאעשה אתכם רעה, עז"א כי למחיה שלחני אלהים לפניכם ולא תיראו רע, ב] יוכל להיות שיחר בעיניכם על
גדולתי ועל שלא נתמלא חפצכם לנקום בי, עז"א,אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
א', אומרו ״ועתה״ מה בא לשלול.
ב', למה כפל לומר ״אל תעצבו ואל יחר״, ועוד, הם ב' דברים הפכים: העצבון יורה על שברון הלב, וחרון אף יגיד על הגאוה.
עוד צריך לדעת למה דקדק לומר תיבת ״הנה״.
אכן פי' של דברים הוא על זה הדרך: יודע אני כי אתם נעצבים על המכר, וכמו שגילו דעתם באומרם (מ"ב) ״אבל אשמים אנחנו״, גם לפי המדרש (ב"ר פצ"א), שאמרו שירדו לפדותו בדמים יקרים, לזה אמר להם ״ועתה״, פירוש, כיון שמבוקשם מצוי להם, בהודעה זו תסירו העצבון. ונתכוין גם כן בזה לרמוז להם ולהודיעם כי יודע בהם שדעתם קרובה אצלו והם נעצבים עליו עד עתה, ובזה יצדיקו כי לבו נכון עמם.
ואומרו ״אל יחר בעיניכם״, פירוש, לטעם שמכרתם אותי הֵנה, שגרמתם לעצמיכם כל התגלגלות הענינים, ההשתחויות אשר בשבילם נתחכמתם למכור דכתיב (וישב לז): ״ונראה מה יהיו״ וגו', ודבר זה יסובב הכעס כאדם שבא לתקן דבר ונמצא מקלקל ויחר אפו על אשר גרם לעצמו, ונתן טעם לזה, כי אדרבא, מעשיהם גרמו להם טובה גדולה כי ״למחיה שלחני אלהים לפניכם כי זה וגו' לשום לכם שארית וגו׳״, ומעתה לא יחר בעיניכם על הדבר:
<< · מ"ג בראשית · מה · ה · >>