מ"ג בראשית מד כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ־לָ֥נוּ מְעַט־אֹֽכֶל׃

אונקלוס (תאג'):	וַאֲמַר אֲבוּנָא תּוּבוּ זְבוּנוּ לַנָא זְעֵיר עֲבוּרָא׃
ירושלמי (יונתן):	וַאֲמַר אָבוּנָא תּוּבוּ זְבוּנוּ לָנָא קָלִיל עִיבּוּרָא:

"שובו שברו לנו" ובהכרח הרעב הכרחנוהו לשלחו ובכל זאת העיד בנו שאולי לא נביאהו אליו ונהיה סבת מיתתו ביגון:

(כד - כה) "ויהי". עתה יספר איך שכן היה שאביו לא רצה לעזבו לילך רק אמר שובו שברו לנו עכ"פ מעט אוכל, שעכ"פ יתן לכם מעט שלא נמות ברעב: