מ"ג בראשית מד כד

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי כִּי עָלִינוּ אֶל עַבְדְּךָ אָבִי וַנַּגֶּד לוֹ אֵת דִּבְרֵי אֲדֹנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַהֲוָה כַּד סְלֵיקְנָא לְוָת עַבְדָּךְ אַבָּא וְחַוִּינָא לֵיהּ יָת פִּתְגָמֵי רִבּוֹנִי׃
ירושלמי (יונתן):
וַהֲוָה כַּד סְלִיקְנָא לְעַבְדָךְ אַבָּא וּתְנֵינָא לֵיהּ יַת פִּתְגָמֵי רִבּוֹנִי:

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני" - אמר כי בבואם אליו מיד הגידו לו שלא יוסיפו לראות פניו בלא אחיהם הקטן ולא אבה לשלחו והיה מניח לו שמעון במאסרו וזה טעם ויאמר אבינו שובו שברו לנו מעט אוכל כי לא רצה להודות לשלחו בכל אשר אמרנו עד שדחקו הרעב

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(כד - כה) "ויהי". עתה יספר איך שכן היה שאביו לא רצה לעזבו לילך רק אמר שובו שברו לנו עכ"פ מעט אוכל, שעכ"פ יתן לכם מעט שלא נמות ברעב: