מ"ג בראשית מד כו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנֹּאמֶר לֹא נוּכַל לָרֶדֶת אִם יֵשׁ אָחִינוּ הַקָּטֹן אִתָּנוּ וְיָרַדְנוּ כִּי לֹא נוּכַל לִרְאוֹת פְּנֵי הָאִישׁ וְאָחִינוּ הַקָּטֹן אֵינֶנּוּ אִתָּנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַרְנָא לָא נִכּוֹל לְמֵיחַת אִם אִית אֲחוּנָא זְעֵירָא עִמַּנָא וְנֵיחוֹת אֲרֵי לָא נִכּוֹל לְמִחְזֵי אַפֵּי גּוּבְרָא וְאַחוּנָא זְעֵירָא לָיְתוֹהִי עִמַּנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַרְנָא לֵית אֶפְשַׁר לָנָא לְמֵיחוֹת אִין אִית אָחוּנָא זְעֵירָא עִמָנָא וְנֵיחוּת אֲרוּם לֵית אֶפְשַׁר לָנָא לְמֵיחְמֵי סְבַר אַפֵּי גַבְרָא וְאָחוּנָא זְעֵירָא לֵיתוֹי עִמָנָא:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כו) "ונאמר לא נוכל לרדת". ר"ל אמרנו לו שני טעמים שלא נוכל לרדת. א] "אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו". ר"ל שאם לא היה שואל מאתנו את אחינו הקטן רק היה

אומר סתם שלא נראה פניו היית יכול לומר שבבואנו יחוס עלינו בל נמות ברעב, אבל אחר שאמר לנו תקנה לזה ע"י שנביא אחינו הקטן ממילא לא יחוס עלינו כי יצוה שנביא את אחינו הקטן. ב] "כי לא נוכל לראות פני האיש", שאם היה האזהרה רק שיעניש אותנו, היינו מקבלים העונש, אבל האזהרה היה שלא נראה פניו, וא"כ לא נשיג כלל תכלית מגמתנו שנראה לפניו ונבקש אוכל מעט: