מ"ג בראשית מג כט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּשָּׂ֣א עֵינָ֗יו וַיַּ֞רְא אֶת־בִּנְיָמִ֣ין אָחִיו֮ בֶּן־אִמּוֹ֒ וַיֹּ֗אמֶר הֲזֶה֙ אֲחִיכֶ֣ם הַקָּטֹ֔ן אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּאמַ֕ר אֱלֹהִ֥ים יׇחְנְךָ֖ בְּנִֽי׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּזְקַף עֵינוֹהִי וַחֲזָא יָת בִּנְיָמִין אֲחוּהִי בַּר אִמֵּיהּ וַאֲמַר הֲדֵין אֲחוּכוֹן זְעֵירָא דַּאֲמַרְתּוּן לִי וַאֲמַר מִן קֳדָם יְיָ יִתְרַחַם עֲלָךְ בְּרִי׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְקַף יַת עֵינוֹי וַחֲמָא יַת בִּנְיָמִין אָחוֹי בַּר אִמֵיהּ וַאֲמַר הָדֵין אֲחוּכוֹן זְעֵירָא דַאֲמַרְתּוּן לִי וַאֲמַר מִן קֳדָם יְיָ יִתְרַחֵם עֲלָךְ בְּרִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהים יחנך בני" - בשאר שבטים שמענו חנינה אשר חנן אלהים את עבדך ובנימין עדיין לא נולד לכך ברכו יוסף בחנינה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי – בִּשְׁאָר שְׁבָטִים שָׁמַעְנוּ חֲנִינָה, "אֲשֶׁר חָנַן אֱלֹהִים אֶת עַבְדֶּךָ" (בראשית לג,ה), וּבִנְיָמִין עֲדַיִן לֹא נוֹלַד; לְכָךְ בֵּרְכוֹ יוֹסֵף בַּחֲנִינָה (ב"ר צב,ה).

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

אלהים יחנך — אין לו משקל. אולי השתנה כן בעבור אות הגרון:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


אלהים יחנך בני:    כשאמר יעקב לעשו (בראשית לג, ה): "הילדים אשר חנן אלהים את עבדך" עדיין לא נולד בנימין ולכך ברכו עתה בחנינה:

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אלהים יחנך בני" מאחר שאתה יחיד לאמך כאמרם ויותר הוא לבדו לאמו אלהים יתן לך חן שיקרבוך אחיך וזולתם:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

יחנך בני. ב' במסורה הכא ואידך חנון יחנך לקול זעקך. זהו שיש במדרש ששאלו כמה בנים יש לך ומה שמם ואמר לו שלכולם קרא שמותם על שם הצרות שאירעו לאחיו וזהו לקול זעקך שאמר לו שהיה מצטער על אחיו מיד נכמרו רחמיו ואמר לו אלהים יחנך בני: