מ"ג בראשית מג ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוּדָה לֵאמֹר הָעֵד הֵעִד בָּנוּ הָאִישׁ לֵאמֹר לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוּדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הָעֵ֣ד הֵעִד֩ בָּ֨נוּ הָאִ֤ישׁ לֵאמֹר֙ לֹֽא־תִרְא֣וּ פָנַ֔י בִּלְתִּ֖י אֲחִיכֶ֥ם אִתְּכֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר לֵיהּ יְהוּדָה לְמֵימַר אַסְהָדָא אַסְהֵיד בַּנָא גֻּבְרָא לְמֵימַר לָא תִּחְזוֹן אַפַּי אֱלָהֵין כַּד אֲחוּכוֹן עִמְּכוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר לֵיהּ יְהוּדָה לְמֵימַר מְסַהֲדָא אַסְהִיד בְּנָא גַבְרָא לְמֵימַר לָא תֵיחְמוּן סְבַר אַפַּי בִּדְלֵית אֲחוּכוֹן זְעֵירָא עִמְכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העד העיד" - לשון התראה שסתם התראה מתרה בו בפני עדים וכן (דברים לא) העידותי בכם (שמות יט) רד העד בעם

"לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם" - לא תראוני בלא אחיכם אתכם ואונקלוס תרגם אלהין כד אחוכון עמכון יישב הדבר על אופנו ולא דקדק לתרגם אחר לשון המקרא

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הָעֵד הֵעִד – לְשׁוֹן הַתְרָאָה, שֶׁסְּתָם הַתְרָאָה – מַתְרֶה בּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים. וְכֵן: "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם" (דברים ח,יט; דברים ל,יט); "הָעֵד הַעִדֹתִי בַּאֲבוֹתֵיכֶם" (ירמיהו יא,ז); "רֵד הָעֵד בָּעָם" (שמות יט,כא).
לֹא תִרְאוּ פָנַי בִּלְתִּי אֲחִיכֶם אִתְּכֶם – לֹא תִּרְאוּנִי בְּלֹא אֲחִיכֶם אִתְּכֶם (תרגום יונתן). וְאוֹנְקְלוֹס תִּרְגֵּם: "אֶלָּהֵן כַּד אֲחוּכוֹן עִמְּכוֹן", יִשֵּׁב הַדָּבָר עַל אָפְנוֹ, וְלֹא דִּקְדֵּק לְתַרְגֵּם אַחַר לְשׁוֹן הַמִּקְרָא.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(ג) "ויאמר אליו יהודה העד העד". ר"ל שהיה בזה.

א] התראה שיעניש אותם אם יבואו בלא בנימין,

ב] שחוץ מזה "האיש אמר אלינו לא תראו פני", חוץ מהעונש אם נראה פניו בלא האח הקטן אמר שלא נראה פניו כלל, היינו שלא יתנו אותנו להתראות לפניו ולכן "אם אינך משלח לא נרד", שאם היה רק התראת העונש היינו הולכים ומקבלים העונש, אבל אחר שחוץ מזה אמר שלא נוכל לבא לפניו כלל, א"כ לא ימכרו לנו אוכל כלל ולמה נלך בחנם:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויאמר אליו יהודה לאמר. אומרו תיבת לאמר. פי' שאמר אליו יהודה הצעת דברים לאמר אליו התשובה, וההצעה היא העד העיד וגו', והאמירה היא אם ישך וגו', ונתכוין הכתוב בזה לשלול תשובה מאופן אחר הנשמעת מההצעה הנזכר והוא כי לצד שהעיד וגו' בהכרח שיקחו בנימין וילכו בין לרצון בין שלא לרצון, לזה אמר לאמר פי' הודעה זו גזירתה היא מה שיאמר אחר כך:

או ירצה על זה הדרך לאמר העד וגו' פי' אמר לנו זה והעיד עלינו עדים בהתראתו. עוד ירצה לומר השיבני על טענה זו אם יש לך תשובה להשיב לאדוני הארץ. עוד ירצה שיש עוד לומר טעם אחר מלבד זה והוא סכנת שמעון הנתון בבית כלא לערב הוכחת דבר כי לא מרגלים:

לא תראו פני וגו'. נתכוון בזה לשלול טענה כי יאמר יעקב שיעשה הוכחות וראיות המספיקים לפני מלכים ויועצי ארץ להכיר כי אינם בגדר ספק מרגלים ובזה תמה טענת האיש החושד בהם, לזה אמר העד בנו לאמר לא תראו פירוש שאינו מתרצה לראות פנינו זולת בביאת בנימין, ומעתה אינם יכולים לעמוד לפניו בשום אופן ואיך ילכו לקנות התבואה ממנו. ואולי כי לזה כפל יהודה דבר זה ב' פעמים כי תנאי זה של בנימין מעכב הגם שיוסר חשד המרגלות:

<< · מ"ג בראשית · מג · ג · >>