מ"ג בראשית מא י


<< · מ"ג בראשית · מא · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פַּרְעֹ֖ה קָצַ֣ף עַל־עֲבָדָ֑יו וַיִּתֵּ֨ן אֹתִ֜י בְּמִשְׁמַ֗ר בֵּ֚ית שַׂ֣ר הַטַּבָּחִ֔ים אֹתִ֕י וְאֵ֖ת שַׂ֥ר הָאֹפִֽים׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
פַּרְעֹה רְגֵיז עַל עַבְדּוֹהִי וִיהַב יָתִי בְּמַטְּרַת בֵּית רַב קָטוֹלַיָּא יָתִי וְיָת רַב נַחְתּוֹמֵי׃
ירושלמי (יונתן):
מִן קֳדָם יְיָ אִסְתַּקֵף דְפַרְעה רְגֵיז עַל עַבְדוֹי וִיהַב יָתִי בְּמַטְרָא בֵּי רַב סַפּוֹקְלַטוֹרְיָא יָתִי וְיַת רַב נַחְתּוֹמָא:

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

'(י). 'פרעה קצף על עבדיו: כל פרעה בלשון מצרים מלך, וכן כל מלכי מצרים נקראים, ושל פלשתים אבימלך, אפילו בימי דוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך, ושל ירושלים מלכי צדק, ביהושע אדני צדק מלך שלם, ובימי דוד על דברתי אני מבטיח שתהיה מלכי צדק מלך ירושלים, ושל עמלק אגג, בימי משה וירום מאגג מלכו, ובימי שאול אגג מלך עמלק, אף כאן פרעה לשון מלכות, כי בשמו של מלך אין אומרין לפניו דוד קצף על עבדיו, אלא כך אומרין לפניו המלך קצף על עבדיו, וכן לפנינו אני פרעה , אני אהיה המלך לבדי, כדכתיב רק הכסא אגדל ממך, לכן נקרא יוסף אברך אב למלך, ובספר לקח טוב פירש כמותי:

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פרעה קצף על עבדיו — לפי דעתי כי אין פרעה שם עצם, רק שם תאר, והוא מלשון מצרים, כמו "חירם" בצור, גם היום יקרא כל מלך גדול על ישמעאל "נגיד המאמינים". על כן מצאנו "פרעה" בימי אברהם, ובימי יוסף, ומת פרעה, וקם פרעה, וכן בימי ירמיהו. הלא תראה, הכתוב יפרש מה טעם "פרעה", כי הוא "מלך מצרים". והעד "חפרע" (ירמיהו מד, ל), שהוא שם העצם. וכן "פרעה נכה" (מלכים ב כג, כט), כי "נכה" שם העצם. ואל יקשה עליך דרש כסא שלמה, כי לא לקחו מלך מצרים. ועד שני, שאמר שר המשקים: פרעה קצף, וכן אמר יוסף: "אלהים יענה את שלום פרעה" (בראשית מא, טז); "הראה את פרעה" (בראשית מא, כח); "יעשה פרעה" (בראשית מא, לד); ואין מדרך המוסר להזכיר עם המלכים שם העצם. אותי ואת שר האופים — אמר אותי פעם שנית, כי כן דרך הלשון; כמו: "ואני אנה אני בא" (בראשית לז, ל):

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(י)" פרעה קצף על עבדיו." שאם היה קצף פרעה על עבדינו שהם המשקה והאופה היה זה נכון שהאופה היה חוטא יותר מן המשקה, אבל הלא פרעה קצף על עבדיו שהם השרים, ובזה הלא שר האופים לא חטא כלל, רק אני לבדי הייתי החוטא, "ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים," א"כ עקר נתינה למשמר היה אותי כי רק אני נתחייבתי להאסר במשמר לא שר האופים, אך ע"י ששם אותי במשמר וע"י הקצף שיצא מן המלך עלי נתנו גם אותו במשמר מתוך כעס המלך, ועז"א" אתי ואת שר האפים," ע"י שנתנו אותי ניתן גם הוא במקרה, ולפ"ז הייתי אני החייב במשפט והוא הזכאי, ומזה מבואר שלא פתר החלום לפי האומדנא והסברא, כי הסברא היה בהפך:

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

פרעה קצף על עבדיו וכו', "קצף בגתן ותרש" וכו' (כתוב לעיל).

רבי עובדיה מברטנורא

לפירוש "רבי עובדיה מברטנורא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

פרעה קצף וכו' כל מלך מצרים קרוי פרעה וכו' קשה מי הצריכו לכתוב בכאן כל מלך מצרים קרוי פרעה ועוד כמה פעמים קרוי בפרשיות לעיל פרעה ולא פי' שם דבר י"ל לפי שדרך המדבר לפני מלכים לדבר בלשון כבוד ולומ' לי אדו' המלך ואין דרך לקרא למלך בשמו ואיך אמר שר המשקים בכאן פרעה קצף לכך אמר רש"י אל תתמה מדבר זה שכל מלך מצרים קרוי פרעה דרך כבוד:

<< · מ"ג בראשית · מא · י · >>