מ"ג בראשית מא יא

מקראות גדולות בראשית


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַנַּֽחַלְמָ֥ה חֲל֛וֹם בְּלַ֥יְלָה אֶחָ֖ד אֲנִ֣י וָה֑וּא אִ֛ישׁ כְּפִתְר֥וֹן חֲלֹמ֖וֹ חָלָֽמְנוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַחֲלַמְנָא חֶלְמָא בְּלֵילְיָא חַד אֲנָא וְהוּא גְּבַר כְּפֻשְׁרַן חֶלְמֵיהּ חֲלַמְנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְחָלַמְנָא חֵילְמָא בְּלֵילְיָא חָד אֲנָא וְהוּא גְבַר חֵילְמֵיהּ וּפוֹשְׁרָן חֶלְמָא דְחַבְרֵיהּ חָלָמְנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"איש כפתרון חלומו" - חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

איש כפתרון חלומו — כבר פירשתיו (מ, ה):

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

(יא)" ונחלמה." גם אין לומר שידע מן החלומות בעצמם מי שיהרג ומי שינצל, עז"א "ונחלמה חלום" וגו' "אני והוא", שהיה החלום דומה בכל צד עד שנדמה כחלום אחד, שאני ראיתי גפן ושלשה שריגים והוא ראה שלשה סלי חורי ומעשה אופה, איש כאומנותו ומהיכן ידע שזה מורה טוב וזה רע, [כי הוא לא הבין דקות ההבדל שהיה בין החלומות, וע"כ תמה גם ע"ז במה הבדיל יוסף בין שני החלומות שהיו דומים], גם שלא לאמר שהבין הבדל של ב' החלומות מצד הזמן, כי האצטגנינים יבדילו את החלומות לפי הכוכב והמזל ששולט בעת החלום שלפיהו יפתרו את החלום לרעה או לטובה, עז"א שהיה" בלילה אחד", ועוד ספר חדוש אחר מפתרונו של יוסף, במ"ש "איש כפתרון חלמו חלמנו", שכל הפותרים יבקשו דמיונות רחוקים וחקוים זרים אל החלום, למשל רדיפת השונא אותו יחקה בחלום כאלו חיה רעה רודפת אותו, הנהר מורה שלום וכן קדרה וכדומה כמ"ש בברכות, אבל יוסף לא בקש שום משל ודמיון, רק שפתרונו הוא כפשטות החלום, לי פתר שאתן הכוס על כף פרעה ולו פתר שהעוף יאכל מעל ראשו, שכן חלם באמת כמו שפתר לו בלא שום משל ודמיון רחוק: