מ"ג בראשית לו יב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ לֶאֱלִיפַז בֶּן עֵשָׂו וַתֵּלֶד לֶאֱלִיפַז אֶת עֲמָלֵק אֵלֶּה בְּנֵי עָדָה אֵשֶׁת עֵשָׂו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְתִמְנַ֣ע ׀ הָיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וְתִמְנַע הֲוָת לְחֵינְתָא לֶאֱלִיפַז בַּר עֵשָׂו וִילֵידַת לֶאֱלִיפַז יָת עֲמָלֵק אִלֵּין בְּנֵי עָדָה אִתַּת עֵשָׂו׃
ירושלמי (יונתן):
וְתִמְנַע הֲוָת פִּילַקְתָּא לֶאֱלִיפַז בַּר עֵשָו וִילֵידַת לֶאֱלִיפַז יַת עֲמָלֵק הוּא אֱלִיפַז חַבְרֵיהּ דְאִיוֹב אִלֵין בְּנֵי עָדָה אִיתַּת עֵשָו:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמנע היתה פילגש" - להודיע גדולתו של אברהם כמה היו תאבים לידבק בזרעו תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע ולוטן מאלופי יושבי שעיר היה מן החורים שישבו בה לפנים אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש ובדברי הימים מונה אותה בבניו של אליפז מלמד שבא על אשתו של שעיר ויצאה תמנע מביניהם וכשגדלה נעשית פילגשו וזהו ואחות לוטן תמנע ולא מנאה עם בני שעיר שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ – לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (להלן פסוק כב), וְלוֹטָן – מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה, מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים. אָמְרָה: אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ? הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ (בראשית רבה פב יד|ב"ר פב,יד]]; וראו סנהדרין צ"ט ע"ב). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' א,לו) מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז; מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ. וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב (מדרש תנחומא וישב א).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותמנע היתה פילגש: ראיתי בשוחר טוב ותמנע מחובר גם לפסוק העליון שכן בדברי הימים צפי וגעתם וקנז ותמנע ועמלק, ואחר כך הוא אומר בבני שעיר ואחות לוטן תמנע, דוגמת אחות נביות, אחות אהרן כמו שפרשתי, וכן כאן ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע, ותמנע היתה פילגש, הראשון זכר מבני אליפז והשני נקבה ואחות לוטן תמנע, וכמוהו ביהושע ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה, עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה, על כרחיך פסוק שני חסר ממנו כי היה לו לומר וחצי שבט המנשה כבר לקחו נחלתם לפיכך יש לך לומר כי פסוק זה עונה על סוף הפסוק שכתב בו וחצי שבט המנשה, אע"פ שמדברים הפסוקים בשני חצאי שבט מנשה, לאחד מהם חילק משה ולשני חילק יהושע, ואני שמואל מצאתי פסוק שלישי בדברי הימים דוגמתן במשפחות בני יהונתן בן שאול, ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז, ואחז הוליד את יהועדה, ויהועדה הולית את עלמת וגו', ואותה פרשה נשנית וכפולה בתוך דף אחד, תחלת הפרשה אשר נשנית ובגבעון ישבו, וסוף הפרשה אלה בני אצל, וכתב ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע, ואחז הוליד וגו' בעל כרחיך חסר ואחז מפסוק זה שהיה לו לכתוב ותחרע ואחז ואחז הוליד, אלא שתיבת ואחז הוליד עונה על פסוק שלמעלה כאילו כתוב ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע ואחז ואחז הוליד וגו' שכך כתוב בפרשה ראשונה:

(טו). כל אלופים שבפרשה שרי עיירות ומשפחות, ואלוף קרח הנזכר בבני אליפז נראה בעיני שהוא תמנע שבבני אליפז הנזכר בדברי הימים שהרי בבני אהליבמה יש קרח אחר:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמנע היתה פילגש" - מפני שלא הקפיד בכל האחרים להודיע שם האם, דרשו רבותינו (בראשית רבה פב יד) כי זה "להודיע גדולתו של אברהם אבינו, כמה היו תאבים להדבק בזרעו, שהרי תמנע זו בת אלופים היתה שנאמר ואחות לוטן תמנע, אמרה איני זוכה להנשא לך הלואי ואהיה פילגש", כמו שכתב רש"י.

ויתכן כי בני אליפז החמשה היו ידועים לו, כי הולידם מנשיו; ועמלק, בעבור היותו בן פלגש, לא היה לו שם באחיו, והיה נכלל עם בני עשו בעבור היותו מזרעו. והוצרך הכתוב לומר כי אמו פלונית, אשר הוא נודע לה, ילדתו לאליפז, אבל איננו בכלל בני עשו, ולא יושב עמהם בהר שעיר, כי בבני הגבירות יקרא לו זרע ולא בבן הפילגש, כי לא יירש בן אמה עם בניו, כמו שעשה אביו.

והנה, אנחנו נצטוינו בבני עשו שלא נתעב אותם (דברים כג ח) ולא נקח את ארצם (דברים ב ה), והם כל בניו הידועים לו היושבים בשעיר, כי הם הנקראים "אדום" על שמו; אבל בן הפילגש אינו בכלל בני עשו, ולא עמהם בארצם, ונצטוינו בו בהפך לתעב אותו ולמחות את שמו.

וכתב רש"י עוד: "ובדברי הימים א א לו מונה תמנע בבניו של אליפז, מלמד שבא על אשתו של שעיר החורי ויצאה תמנע מביניהם, וכשגדלה היתה פילגשו, וזהו (בראשית לו כב): "ואחות לוטן תמנע", ולא מנאה מבני שעיר, שהיתה אחותו מן האם ולא מן האב". ואין דעתי סובלת זה, כי היה ראוי לומר בדברי הימים "ותמנע בתו", ולמה ימנה האשה בבנים? אולי לא יקפיד הכתוב בכך בדבר הידוע, כי מצינו שם ב(דברי הימים א ה כט): "ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ובני אהרן נדב ואביהוא וגומר". ואם כן, ראוי שנאמר כי תמנע זאת היא בת אליפז אשר ילדה לו אשת שעיר החורי אחרי מות אישה, והיתה אחות לוטן מן האם, ונשאה אליפז לפילגש, שהעכו"ם מותר בבתו.

או נאמר על דעת רבותינו, כי תמנע הנזכר בדברי הימים הוא תמנע האלוף הנזכר למטה (בפסוק מ), שנמנה שם מבני אליפז כאשר נמנה קרח, והוא בן אהליבמה, כי שניהם היו ממזרים נולדו מאחד ונמנים עם בני האחר, כי רחוק שימנה האשה בין הבנים בתוכם.

ועל דרך הפשט, יש לחשוב בו כי תמנע פילגש אליפז, אחרי לידתה את עמלק, ילדה בן ותקש בלדתה ותמת ותקרא את שמו תמנע בעבור הזכיר שמה, ואביו אליפז קרא לו קרח, ולא הזכיר הכתוב הבן הזה לתמנע אמו כדי שלא יאריך, כי הכונה היתה למנות עמלק בפני עצמו. אבל בני אליפז שבעה היו, ומנה הכתוב האלופים דרך מעלתם. על כן הקדים קנז וקרח לגעתם.

ואני עוד סובר בכתוב הזה, מה שאמרו רבותינו בשלשים ושתים מדות (מדה יא) שהאגדה נדרשת, אמרו: סדור היה ראוי להיות אלא שנחלק, שנאמר (דברי הימים ב ל יח) כי מרבית העם וכו', וגם רודפי הפשט יאמרו כן בפסוקים אחרים, וכן זה יאמר "בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע", וחזר ואמר "היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק" ולא הזכיר שם הפילגש. והאמת, שהיא אחות לוטן תמנע, והיא הסבה שלא הזכיר שמה, כי לא רצה לאמר שני פעמים "ותמנע" לזכר ולנקבה.

והנה בני אליפז שבעה, והם האלופים הנזכרים לו, אבל החליפו שם זה הקטן בעבור היות שמו כשם הפילגש שלא יחשב כבנה וקראוהו "קרח" בעלותו למעלת אלוף.

ורבי אברהם אמר כי קרח בן אהליבמה אשת עשו הוא נמנה פעמים, כי הוא הקטן מבני אהליבמה וגדלתו עדה. וכן בני מיכל בת שאול כדברי רבותינו (סנהדרין יט). ועל דעת הזו יהיה פירוש הכתוב בדברי הימים כי תמנע ילדה עמלק, שיהיה שיעורו "ולתמנע עמלק", וחסרו הלמ"ד, כדרך (שמואל ב ד ב): "ושני שרי גדודים היו בן שאול", לבן שאול. והנכון מה שחשבתי בו.

וטעם "אלה בני עדה" על הרוב, כי עמלק איננו בנה. וכן (בראשית לה כו): "אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם", אינו על בנימין.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ותמנע היתה פילגש. אחר שהזכיר הכתוב עקר זרעו של עשו שהם בני עדה ובני אהליבמה שהם בני הגבירות, הזכיר כי עמלק היה מבני עשו ולא מבני הגבירות רק מן הפלגש ששמה תמנע, ובא הכתוב ללמדנו כי אין עמלק זה בן השפחה נחשב בכלל זרעו של עשו שהם בני הגבירות, כענין שכתוב בישמעאל (בראשית כא) כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק. והוצרך הכתוב להודיענו כי תמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו והיא אמו של עמלק, לפי שנתחתנו בני שעיר החורי עם בני עשו והיו המשפחות מעורבות, ובאה התורה והמצוה אחרי זאת להזהיר אותנו שנשמר מבני עשו שלא נקח את ארצם ולא נתעב אותם כי עשו הוא אדום וכתיב (דברים כג) לא תתעב אדומי. אבל בעמלק צוה אותנו להחרים ולמחות את שמם כענין שכתוב (דברים כה) תמחה את זכר עמלק, וכדי שנדע ונכיר המשפחות שנצטוינו בהם אי זו משפחה נתחייבנו להשמיד אותה ואי זו נתחייבנו להניח ושלא להרע לה, הוצרך הכתוב להודיענו כי עמלק הבא להלחם אתנו בצאת ישראל ממצרים הוא בן תמנע הפילגש, איננו נחשב מכלל זרעו של עשו ואינו בכלל בני הגבירות, כדי שנתנהג בכל אומה ואומה על פי התורה והמצוה. ודרשו רז"ל כי עשו בא על אשתו של שעיר וילדה תמנע זאת, וע"כ לא מנה הכתוב לתמנע בכלל בני שעיר כי היתה בת אשתו של שעיר לא בת שעיר, ומפני זה אמר (פסוק כב) ואחות לוטן תמנע כי היתה אחות לוטן לא בת שעיר אביו, ולמדך הכתוב כי מתמנע השפחה הפחותה והפגומה הזאת יצא עמלק הרשע שהתחיל להיות לישראל קוץ מכאיב, והנה היא פילגש לאליפז והיא אחותו בת אביו, ואליפז זה הוליד ממנה בן ומתה כאשר ילדתו בהקשותה בלדתה, וקראו את הבן תמנע בשם אמו כדי להזכיר את שמה. ועל כן תמצא את השם הזה בבני עשו, הוא שכתוב אלוף תמנע אלוף עלוה, כי היה האלוף הזה בנו של אליפז בן תמנע פילגשו. והפרשה הסמוכה לזו שהיא אלה בני שעיר החורי, לא נכתבה כי אם על ידי שכתוב בה ואחות לוטן תמנע, ובא ללמדנו כי תמנע זו היתה אחות אלופים, ורצתה להדבק בזרעו של אברהם ולהיות לאחד מהם לפילגש, וזה להעיד על מעלת האבות.

ודע כי מפסוק ותמנע יוצא שם של שמונה תיבות מספר אותיותיו ארבעים, והיודעים אמרו כי כחו להנקם מזרעו של עשו ואומרים ארבעים יכנו.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותמנע היתה פילגש" שהיה אליפז מהכובשים את הארץ ולקח את תמנע אחות האלופים וכבש אותה לפילגש: