רשב"ם על בראשית לו

(ב). עשו לקח את נשיו מבנות כנען: המדקדק יתן לב כי בפרשה ראשונה של תולדות יצחק נאמר יהודית בת בארי החתי, בשמת בת אלון החתי, מחלת בת ישמעאל, ובפרשה זו לא הוזכר בת בארי כלל לא שמה ולא שם אביה, אבל אלון וישמעאל אביהן של שתי נשיו הראשונות הוזכרו, שהוחלפו שמות הבנות כאשר מצינו בכמה מקומות, בשמת בת אלון נקראת כאן עדה בן אלון, ומחלת בת ישמעאל נקראת כאן בשמת, לכן יש לומר יהודית בת בארי מתה בלא בנים, אבל בת אלון ובת ישמעאל היו להם בנים המפורשים כאן, ואהליבמה בת ענה בת צבעון החוי לקח אחרי כן אחרי שהלך לו לשבת בהר שעיר ונתחתן בבני שעיר החורי כדכתיב לפנינו כי אהליבמה היתה בת ענה בן צבעון בן שעיר החורי, וגם תמנע פילגש אליפז כתובה שם בבני שעיר, ולפי שאהליבמה אשתו אחרונה היתה לפיכך מזכיר אותה ואת בניה בכל הפרשיות האילו לבסוף:

(ו). מפני יעקב אחיו: כי יעקב קנה את הבכורה ודינו היה לירש את יצחק לכך ישב בארץ מגורי אביו:

(ט). ואלה תולדות עשו: בני בניו, כאשר פירשתי באלה תולדות נח:

(יב). ותמנע היתה פילגש: ראיתי בשוחר טוב ותמנע מחובר גם לפסוק העליון שכן בדברי הימים צפי וגעתם וקנז ותמנע ועמלק, ואחר כך הוא אומר בבני שעיר ואחות לוטן תמנע, דוגמת אחות נביות, אחות אהרן כמו שפרשתי, וכן כאן ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע, ותמנע היתה פילגש, הראשון זכר מבני אליפז והשני נקבה ואחות לוטן תמנע, וכמוהו ביהושע (יג ז-ח) ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי שבט המנשה, עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה, על כרחיך פסוק שני חסר ממנו כי היה לו לומר וחצי שבט המנשה כבר לקחו נחלתם לפיכך יש לך לומר כי פסוק זה עונה על סוף הפסוק שכתב בו וחצי שבט המנשה, אע"פ שמדברים הפסוקים בשני חצאי שבט מנשה, לאחד מהם חילק משה ולשני חילק יהושע, ואני שמואל מצאתי פסוק שלישי בדברי הימים דוגמתן במשפחות בני יהונתן בן שאול, ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז, ואחז הוליד את יהועדה, ויהועדה הולית את עלמת וגו', ואותה פרשה נשנית וכפולה בתוך דף אחד, תחלת הפרשה אשר נשנית ובגבעון ישבו, וסוף הפרשה אלה בני אצל, וכתב ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע, ואחז הוליד וגו' בעל כרחיך חסר ואחז מפסוק זה שהיה לו לכתוב ותחרע ואחז ואחז הוליד, אלא שתיבת ואחז הוליד עונה על פסוק שלמעלה כאילו כתוב ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע ואחז ואחז הוליד וגו' שכך כתוב בפרשה ראשונה:

(טו). כל אלופים שבפרשה שרי עיירות ומשפחות, ואלוף קרח הנזכר בבני אליפז נראה בעיני שהוא תמנע שבבני אליפז הנזכר בדברי הימים שהרי בבני אהליבמה יש קרח אחר:

(כ). יושבי הארץ: מתחילה ובני עשו יירשום כדכתיב באלה הדברים וישבו תחתם:

(כד). ואיה וענה: נראה בעיני כך שמן כופסי וושתי, ואע"פ שבדברי הימים כתב איה וענה, אין לדקדק בכך כאשר כתוב בתורה עוץ וחול וגתר ומש ובדברי הימים ומשך, והמפרש לו' יתירה יש לתמוה מה היה לו לכתוב ו' יתירה בזה יותר משאר בנים, והראיות שמביאין אינן, כי אותן ווי"ן שמביאין אינן יתירות, ותשב תמר ושומימה פירושו כמו שבי אלמנה בית אביך כי הישיבה הוא כפל לשון של שוממה והרי הוא כאילו כתוב ותשב בדודה ושוממה, מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס כך פירושו מגערת אלהי יעקב נרדם חיל שונאינו הנזכר למעלה וגם רכבו וסוסיו כדכתיב סוס ורכבו רמה בים:
הוא ענה: שנזכר בימי משה על שם גבורתו אשר מצא את היימים הגיבורים או חיות רעות ונצחום, לפי פשוטו אין לדקדק יותר:

(כב). ואחות לוטן תמנע: לפי שהיה גדול שבאחיו קורא לה אחות לוטן, וכן אחות נביות, וכן מרים הנביאה אחות אהרן:

(לא). לפני מלך מלך: לפני משה שהושיע את ישראל, כל שרי עם ועם קורא מלך, כי עד דוד מצאתי ביוסיפון אחרי אילו המלכים קרוב לארבעים מלכים נקובי שמות זה אחר זה:

(לט). בת מי זהב: איני מדקדק לפי פשוטו בשמות כל כך:

(מ). ואלה שמות אלופי עשו למשפחותם למקומותם: באלופים הללו מזכיר מקצתם של אלופים הנאמרים למעלה בני עשו, ויש לומר שלבסוף נעשו אילו האחרונים עיקר להיות אלופי עיר ועיר דכתיב כאן למקומותם ולפנינו למושבותם בארץ אחוזתם, וראיה לדברי שכל פרשיות בני עשו ובני שעיר והמלכים אשר מלכו עד סוף הפרשה כולה הנם כתובים בדברי הימים ופרשת אלופי בני עשו הראשונה אינה נזכרת שם כלל כי אם אלופי פרשה שנייה לבד: