מפרשי רש"י על בראשית לא לח
| מפרשי רש"י על בראשית • פרק ל"א • פסוק ל"ח | >>
• ג • ז • י • יג • יד • טז • יז • יט • כג • כו • לב • לג • לח • לט • מב • מג • מו • מט • נב • נד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זֶה֩ עֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ עִמָּ֔ךְ רְחֵלֶ֥יךָ וְעִזֶּ֖יךָ לֹ֣א שִׁכֵּ֑לוּ וְאֵילֵ֥י צֹאנְךָ֖ לֹ֥א אָכָֽלְתִּי׃
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
לֹא שִׁכֵּלוּ – לֹא הִפִּילוּ עִבּוּרָם, כְּמוֹ: "רֶחֶם מַשְׁכִּיל" (הושע ט,יד); "תְּפַלֵּט פָּרָתוֹ וְלֹא תְשַׁכֵּל" (איוב כא,י).
וְאֵילֵי צֹאנְךָ – מִכָּאן אָמְרוּ: אַיִל בֶּן יוֹמוֹ קָרוּי אַיִל; שֶׁאִם לֹא כֵן, מַה שִּׁבְחוֹ? אֵילִים לֹא אָכַל, אֲבָל כְּבָשִׂים אָכַל? אִם כֵּן גַּזְלָן הוּא (ב"ק ס"ה ע"ב).
מפרשי רש"י
[טו] איל בן יומו נקרא איל. דאם לא כן 'אילים הוא דלא אכל אבל כבשים אכל', אלא שנקרא 'איל' אפילו בן יומו, כך איתא במרובה (בבא קמא דף סה:). ואף על גב דלענין קרבן לא הוי איל רק בן שתי שנים, בודאי היכי דשני בלשני למכתב, כמו אצל קרבן נכתב "כבשים" (במדבר כ"ט, י"ג) ונכתב "אילים" (שם), בודאי שם פירושו דהוא איל לגמרי, פירושו כשהוא קשה, וכשהוא בן שתים אז שפיר נקרא 'איל' מפני שהוא קשה, כי 'איל' הוא לשון קשה, מגזרת "ואת אילי הארץ לקח", אבל בכל מקום דכתיב סתמא - אפילו בן יומו נקרא 'איל', אף על גב דהשתא אינו קשה, מכל מקום מין קשה הוא, וסופו להיות כך: