מ"ג בראשית י יג


<< · מ"ג בראשית · י · יג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת לוּדִים וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת־לוּדִ֧ים וְאֶת־עֲנָמִ֛ים וְאֶת־לְהָבִ֖ים וְאֶת־נַפְתֻּחִֽים׃


תרגום

​ ​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּמִצְרַיִם אוֹלֵיד יָת לוּדָאֵי וְיָת עַנְמָאֵי וְיָת לַהְבָּאֵי וְיָת נַפְתּוּחָאֵי׃
אונקלוס (דפוס):
וּמִצְרַיִם אוֹלִיד יַת לוּדָאֵי וְיַת עֲנָמָאֵי וְיַת לְהָבָאֵי וְיַת נַפְתּוּחָאֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִצְרַיִם אוֹלִיד יַת גִיוַוטָאֵי וְיַת מַרְטִיוֹטָאֵי וְיַת לִיוַוקָאֵי וְיַת פַּנְטַסְכִּינָאֵי:
ירושלמי (קטעים):
וּמִצְרַיִם אוֹלִיד יַת מַרְיוֹטָאֵי וְיַת פַּנְטְפּוֹלִיטָאֵי וְיַת לוֹסְטָאַי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להבים" - שפניהם דומים ללהב 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לְהָבִים – שֶׁפְּנֵיהֶם דּוֹמִים לְלַהַב.

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומצרים ילד את לודים — על דעתי שאלה שמות מדינות, בכל מדינה משפחה, על כן הם כולם לשון רבים; גם פתרוסים לעֵד, והראיה הגמורה – "אשר יצאו משם". ושם – רמז למקום. גם כפתורים – ילָדָם מצרים. ובעבור שהבן מאון האב ומכוחו בצלמו בדמותו, יאמר לו יָלַד:

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ומצרים ילד" - יזכיר למצרים תולדותיו ולא הזכיר מושבם כמו שהזכיר באחרים כי בבני יפת הזכיר איים ובבני כוש ארץ שנער ואשור ובבני כנען הזכיר תחומי ארצם וכן בבני שם והיה זה כי מצרים ארץ מושבו ידוע כי היא נקראת על שמו והיו כל בניו יושבים סביבות מצרים ושם ארצם גם כן כשמם כי כן מצינו לפתרוסים ארץ פתרוס והיא מכלל ארץ מצרים כמו שכתוב (יחזקאל ל יג יד) ונתתי יראה בארץ מצרים והשמותי את פתרוס על ארץ מכורתם וכן לוד וכל הערב סביבות מצרים ושמם ושם ארצם שוה וכן פלשתים ארצם פלשת וכן כתוב (שמות טו יד) יושבי פלשת ואמר רבי אברהם כי אלה שמות מדינות ובכל מדינה ומדינה משפחה אחת ועל כן הם כלם לשון רבים והראיה הגמורה אשר יצאו משם כי זה רמז למקום וטעם אשר יצאו על דעת המפרשים שהולידם כלשון מחלציך יצאו (להלן לה יא) וכתב רש"י משניהם יצאו שהיו הפתרוסים וכסלוחים מחליפים נשותיהם זה לזה ויצאו פלשתים מביניהם בראשית רבה (לז ה) ועל דעתי בדרך הפשט היו כסלוחים יושבי עיר ששמה כן והיתה מכלל ארץ כפתור אשר שם כפתורים אחיהם ויצאו משם מן הכפתורים אשר הם מזרע כסלוחים והלכו לתור להם מנוחה והניחו הארץ לאחיהם וכבשו להם ארץ ששמה פלשת ונקראו אחר כך פלשתים על שם הארץ והוא מה שכתוב (דברים ב כב) כפתורים היוצאים מכפתור השמידום וישבו תחתם והם מבני כסלוחים יושבי ארץ כפתור

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ומצרים ילד את לודים. מוניטון של מצרים אינן אלא פסולין. פתרוסים וכסלוחים היו מעמידין הטליסין, והיו אלו מגנבין נשותיהן של אלו ואלו מגנבין נשותיהן של אלו; ומה יצאו מהן? פלשתים גבורים, פתרוסים גנבים, כפתרים ננסין.

<< · מ"ג בראשית · י · יג · >>