מ"ג בראשית יט לז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֵּלֶד הַבְּכִירָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ מוֹאָב הוּא אֲבִי מוֹאָב עַד הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֵּ֤לֶד הַבְּכִירָה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ מוֹאָ֑ב ה֥וּא אֲבִֽי־מוֹאָ֖ב עַד־הַיּֽוֹם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִילֵידַת רַבְּתָא בַּר וּקְרָת שְׁמֵיהּ מוֹאָב הוּא אֲבוּהוֹן דְּמוֹאֲבָאֵי עַד יוֹמָא דֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וִילֵידַת רַבְּתָא בַּר וּקְרַת שְׁמֵיהּ מוֹאָב אֲרוּם מֵאֲבוּהָא אִתְעַבָּרַת הוּא אֲבוּהוֹם דְמוֹאֲבָאֵי עַד יוֹמָא דֵין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מואב" - זו שלא היתה צנועה פירסמה שמאביה הוא אבל צעירה קראתו בלשון נקיה וקבלה שכר בימי משה שנאמר בבני עמון (דברים ב) אל תתגר בם כלל ובמואב לא הזהיר אלא שלא ילחם בם אבל לצערן התיר לו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מוֹאָב – זוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה צְנוּעָה פֵּרְשָׁה שֶׁמֵּאָבִיהָ הוּא, אֲבָל צְעִירָה קְרָאַתּוּ בְּלָשׁוֹן נְקִיָּה. וְקִבְּלָהּ שָׂכָר בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בִּבְנֵי עַמּוֹן (דברים ב,יט): "וְאַל תִּתְגָּר בָּם" – כְּלָל. וּבְמוֹאָב לֹא הִזְהִיר אֶלָּא שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בָּם, אֲבָל לְצַעֲרָן הִתִּיר לוֹ (בבא קמא ל"ח ע"ב; בראשית רבה נא,יא).

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עד היום: בימי משה וכן כל היום עד ימי הסופר שכתב את הדבר:

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מואב — כמו מֵאָב.

וטעם עד היום, שלא התערב עמם גוי זר; או, זה הדבר ידוע עד היום:

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב. דרשו רז"ל אל תקרי מואב אלא מאב, לא היתה צנועה ופירשה הדבר שנולד מאביה, אבל הצעירה קראתו לשון נקיה בן עמי. ודרשו רז"ל בהוריות (דף י' ע"ב) אין הקב"ה מקפח שכר שיחה נאה, דאלו בכירה דקראתו מואב א"ל רחמנא למשה (דברים ב) אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה, מלחמה הוא דלא הא צעורי צערינהו, ואלו צעירה דקראתו בן עמי א"ל רחמנא למשה אל תצורם ואל תתגר בם, כלל, ואפי' צער.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותקרא שמו מואב. ותקרא שמו בן עמי." להורות של נתעברו מאדם בלתי הגון:

" הוא אבי מואב הוא אבי בני עמון" שירשו ארץ כי מפני שהיתה כוונת הנשים רצויה היה זרעם לשני גוים יורשי אברהם בקצת כאמרם בכל דרכיך דעהו אפילו לדבר עבירה:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



(לו – לז) "ותהרין". הנה הריון זה היה כנגד הטבע שקלטו הריון מביאה ראשונה, ובפרט למ"ש חכמי הטבע שבעת שכרון א"א שיתעברו, רק שהיה בהשגחה מפני שהיה עתיד לצאת מהן שתי אומות גדולות, וז"ש שלכן נתעברו מפני "שהוא אבי מואב" אומה שקיימת "עד היום":


 

ילקוט שמעוני (כל הפרק)(כל הפסוק)

ותקרא את שמו מואב. אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: אין הקב"ה מקפח אפילו שכר שיחה נאה, דאילו בכירה דקאמרה מואב, מן אב, אמר הקב"ה למשה: "אל תתגר בם מלחמה", מלחמה הוא דלא, הא אנגריא עביד בהו; ואילו צעירה דקאמרה בן עמי, אמר הקב"ה למשה: "וקרבת מול בני עמון אל תצורם ואל תתגר בם", דאפילו אנגריא לא תעביד בהו:

ואמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשביל לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה קדמתה ארבעה דורות בישראל: עובד, ישי, דוד, שלמה; ואלו צעירה עד רחבעם, שנאמר: "ושם אמו נעמה העמונית":

אמר ר' יהודה בר סימון ורבי חנין בשם ר' יוחנן: בנותיו של לוט הולכות לעבור עבירה ונתפקדו, בזכות מי? בזכות אברהם; "מואב" – מאב, "כי אב המון גוים נתתיך":