מ"ג בראשית יט לח


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַצְּעִירָה גַם הִוא יָלְדָה בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן עַמִּי הוּא אֲבִי בְנֵי עַמּוֹן עַד הַיּוֹם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַצְּעִירָ֤ה גַם־הִוא֙ יָ֣לְדָה בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־עַמִּ֑י ה֛וּא אֲבִ֥י בְנֵֽי־עַמּ֖וֹן עַד־הַיּֽוֹם׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וּזְעֵירְתָא אַף הִיא יְלֵידַת בַּר וּקְרָת שְׁמֵיהּ בַּר עַמִּי הוּא אֲבוּהוֹן דִּבְנֵי עַמּוֹן עַד יוֹמָא דֵּין׃
ירושלמי (יונתן):
וּזְעֵירְתָּא אוּף הִיא יְלִידַת בַּר וּקְרַת יַת שְׁמֵיהּ בַּר עַמִי אֲרוּם בַּר אֲבוּהָא הוּא אֲבוּהוֹן דְעַמָא דְעַמוֹנָאֵי עַד זְמַן יוֹמָא דֵין:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(לח) "והצעירה", יספר שלא היה כמחשבתן שאחת תוליד בן והשניה בת וישאו זא"ז, כי "הצעירה גם היא ילדה בן" לא בת, וע"כ "קראה שמו בן עמי" לא מואב, כי הוא למותר שלא יקים לאב זרע, והכתוב אומר כי עקר ההשגחה בהריון זה היה מפני ש"הוא אבי בני עמון" שיצא ממנו אומה גדולה שקיימת "עד היום", וכן לא נתקיים כמחשבתן שיקראו ע"ש לוט, כבני עשו שנקראו בשם עשו או אדום. והם נקראו בשמות בפ"ע מואב ועמון, ונקראו בשם בני לוט לא בשם לוט, כי היו אומות מפורדות בשם פרטי בפ"ע:  

ילקוט שמעוני

לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

רבי יודן בשם ר' איבו: הבכירה על ידי שביזתה כבוד אביה אמרה "מואב", מאב, אמר הכתוב: "אל תתגר בם מלחמה", אבל אתה מפתק נהרות שלהן ומצית גדישין שלהן באש. אבל הצעירה, על ידי שחסתה על כבוד אביה ואמרה בן עמי, בן מי שהיה עמי, "אל תתגר בם" (מלחמה) כל עיקר.