מ"ג בראשית ה לב
<< · מ"ג בראשית · ה · לב
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי נֹחַ בֶּן חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וַיּוֹלֶד נֹחַ אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַֽיְהִי־נֹ֕חַ בֶּן־חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֣וֹלֶד נֹ֔חַ אֶת־שֵׁ֖ם אֶת־חָ֥ם וְאֶת־יָֽפֶת׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַהֲוָה נֹחַ בַּר חֲמֵישׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלֵיד נֹחַ יָת שֵׁם יָת חָם וְיָת יָפֶת׃ |
| אונקלוס (דפוס): | וַהֲוָה נֹחַ בַּר חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלֵיד נֹחַ יַת שֵׁם יַת חָם וְיַת יָפֶת׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה נחַ בַּר חֲמֵשׁ מְאָה שְׁנִין וְאוֹלִיד נחַ יַת שֵׁם וְיַת חָם וְיַת יָפֶת: |
רש"י
"את שם וואת חם ואת יפת" - והלא יפת הגדול הוא אלא בתחלה אתה דורש את שהוא צדיק ונולד כשהוא מהול ושאברהם יצא ממנו וכו' (בב"ר)
ובמדרש רבה (ב"ר כו, ב) 'ר' יודן אומר מה טעם שכל הדורות הולידו למאה ונח לת"ק, אמר הקב"ה אם רשעים הם יאבדו במבול (ויהיו) [ויהיה] רע לצדיקים, ואם צדיקים הם אטריח כו', ר' נחמיה אומר אפילו יפת הגדול לא היה ראוי לעונש עד שנתיים אחר המבול' עד [כאן]. ולדעת רש"י צריך לומר דר' יודן ור' נחמיה לא פליגי, שהרי רש"י חבר שתי הדעות יחד. והרא"ם תירץ דפליג ר' נחמיה אדר' יודן, דלר' נחמיה לא היה טעם שכבש הקב"ה מעיינו רק בשביל ספק רשעים שמא יהיו רשעים, אבל בשביל שיהיו צדיקים ויצטרך לכמה תיבות לא חייש. ודוחק גדול הוא דבשביל טעמא יתירה שנתן ר' יודן שאם יהיו צדיקים יצטרך לתיבות הרבה - יהיה חולק עליו, אבל בודאי ר' נחמיה פליג, כי לדעת ר' יודן כדי שלא יולד הרבה בנים כבש השם מעיינו, ואחר שהתחיל להוליד אם היו לו בנים רשעים היו בני עונשין ולא מהני כבוש מעיין, רק שלא יהיו לו הרבה בנים. ואלו ג' בנים - זכות נח וזכותן גרם שלא חטאו, ואם לאלו שלשה עמד זכותן - לא עמד זכותן להרבה בנים. ולדעת ר' נחמיה היה כובש מעיינו כדי שלא יהיה אפשר שהגדול בבניו בן עונשין. ורש"י כתב אליבא דר' נחמיה, כי אף לר' נחמיה צריך לומר שאם היה לו בנים רשעים היה רע לצדיק, דאם לא כן יוליד בנים מיד ואף אחר שיהיה בן ת"ק, ואז אותן שנולדו אחר שהיה בן ת"ק לא יהיו בני עונשין, אלא שהיה רע לצדיק כדלעיל, ולא קשיא:
ומה שאמר שקודם מתן תורה לא היה ראוי לעונש אלא אם כן היה בן ק', יש להקשות למה נענשו ער ואונן בידי שמים (להלן לח, ז-ט) ולא היו בני מאה, ויש לתרץ שבית דין של מעלה אין מענישין, אבל עונש הקבוע לחטא שהמוציא שכבת זרע לבטלה עונשו מיתה בידי שמים כדאיתא בפרק כל היד (נידה דף יג.), וכיון שאין צריך דין, שזה דינו קבוע, חייב מיתה. דאם לא כן אחר מתן תורה בית דין של מעלה עד כ' שנה אין מענישין (שבת דף פט:) - אם אוכל חלב לא יהא חייב מיתה בידי שמים או כרת, אלא כמו שאמרנו:
[ו] והלא יפת הוא הגדול. כמו שהוכיח לקמן בפרשת נח גבי "אחי יפת הגדול" (להלן י, כא):בד"ה כדי שלא כו' יפת הגדול נ"ב עיין במה שכתבתי בסוף נח מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֶת שֵׁם אֶת חָם וְאֶת יָפֶת – וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק, וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל, וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכוּ' (בראשית רבה כו,ג).
אלשיך
ילקוט שמעוני
• לפירוש "ילקוט שמעוני" על כל הפרק •
נסתכל נח שהן מכעיסין להקב"ה, אמר: מה לי להיזקק לפריה ורביה? לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה, ואחר כך אמר: ימות האיש ההוא בלא בנים? והקב"ה אמר "פרו ורבו". מיד נזקק לפריה ורביה:
ויהי נח בן חמש מאות שנה. מה טעם כל דורו מוליד למאה ולמאתים, והוא מוליד לת"ק שנה? אלא אמר הקב"ה: אם רשעים הן, אין רצוני שיאבדו במים; ואם צדיקים הן, אטריח עליו ויעשה תיבות הרבה. וכבש הקב"ה מעיינו והוליד לת"ק שנה, שאפילו יפת שהוא גדול, לכשיבוא המבול אינו בן ק' שנה לעונשין.
ויולד נח את שם. והלא יפת הוא הגדול? אלא בתחילה אתה דורש שהוא צדיק, ושנולד מהול, ושייחד הקב"ה שמו עליו, ואברהם יוצא ממנו, וששימש בכהונה גדולה, ושנבנה בית המקדש בתחומו. ומנין אותיותיו תלה הקב"ה לדורות מן דור המבול עד דור הפלגה ש"מ שנה.
<< · מ"ג בראשית · ה · לב