מ"ג בראשית ה כד

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּתְהַלֵּךְ חֲנוֹךְ אֶת הָאֱלֹהִים וְאֵינֶנּוּ כִּי לָקַח אֹתוֹ אֱלֹהִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּתְהַלֵּ֥ךְ חֲנ֖וֹךְ אֶת־הָֽאֱלֹהִ֑ים וְאֵינֶ֕נּוּ כִּֽי־לָקַ֥ח אֹת֖וֹ אֱלֹהִֽים׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וְהַלֵּיךְ חֲנוֹךְ בְּדַחְלְתָא דַּייָ וְלָיְתוֹהִי אֲרֵי אֲמִית יָתֵיהּ יְיָ׃
אונקלוס (דפוס):	וְהַלֵּיךְ חֲנוֹךְ בְּדַחַלְתָּא דַּייָ וְלַיְתוֹהִי אֲרֵי [נ"א: לָא] אֲמִית יָתֵיהּ יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וּפְלַח חֲנוֹךְ בְּקוּשְׁטָא קֳדָם יְיָ וְהָא לֵיתוֹהִי עִם דַיְירֵי אַרְעָא אֲרוּם אִתְנְגִיד וְסַלִיק לִרְקִיעָא בְּמֵימַר קָדָם יְיָ וּקְרָא שְׁמֵיהּ מִיטַטְרוֹן סַפְרָא רַבָּא:
ירושלמי (קטעים):	וּפְלַח חֲנוֹךְ בְּקוּשְׁטָא קֳדָם יְיָ וְהָא לֵית הוּא אֲרוּם אִיתְנְגִיד בְּמֵימַר מִן קֳדָם יְיָ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ויתהלך חנוך" - (ב"ר) צדיק היה וקל (ס"א וקבל) בדעתו לשוב להרשיע לפיכך מיהר הקב"ה וסילקו והמיתו קודם זמנו וזהו ששינה הכתוב במיתתו לכתוב ואיננו בעולם למלאות שנותיו

"כי לקח אותו" - לפני זמנו כמו (יחזקאל כד) הנני לוקח ממך את מחמד עיניך

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

כִּי לָקַח אוֹתוֹ – לִפְנֵי זְמַנּוֹ, כְּמוֹ "הִנְנִי לוֹקֵחַ מִמְּךָ אֶת מַחְמַד עֵינֶיךָ" (יחזקאל כד,טז).

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

כי לקח אותו אלהים — מת, וכן: "קח נא את נפשי" (יונה ד ג); "הנני לוקח ממך את מחמד עיניך" (יחזקאל כד טז), ואחר כך פירש מה היה: "ותמת אשתי" (שם שם, יח). וזאת הלקיחה על חנוך, אין שם זכר מגפה, ולא "וימת". והטעם, אשר כתוב בדברי אסף: "ואחר כבוד תקחני" (תהלים עג כד), וכן במזמור בני קרח: "אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה" (שם מט, טז), והמשכיל יבין:

רבינו בחיי בן אשר

עריכה

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •

"ויתהלך חנוך את האלהים". מעלת מדת התהלכות לא יזכר רק בצדיקים כגון חנוך נח ואברהם, הוא שהזכיר כאן בחנוך ויתהלך חנוך. וכתיב בנח (בראשית, ו) "את אלהים התהלך נח" וכתיב באברהם (בראשית, יז) "התהלך לפני". וכלן השיגו מהלך השמש וכחותיו הגדולים המורים על שלטנות אדון הכל ורוממותו יתברך כמו שאני עתיד לכתוב בע"ה בפסוק את האלהים התהלך נח. והנה חנוך דבק באור עליון שממנו נבראו ונמשכו המאורות ביום רביעי, והוא נזכר בבראשית ה' פעמים והתנוצץ לשבעה אורים. וכן ה' חומשי תורה הם נחלקים לשבעה. וכנגד ז' אורים אלו היתה המנורה בשבעה קנים והיתה מקשה רמז לאחדות, ושבעה אורים אלו הם הנקראים צרור החיים והצדיק הזה דבק בהם כי מצא חן בעיני ה' וראוי היה לכך כי היה שביעי לדורות והיה כנגד יום הז' שהוא יום החיים שכלו שבת ומנוחה לפיכך זכה לחיי עד.

והנה חצי השם הזה נקשר עם חצי השם של מטטרון כי מעודו השתדל לדעת אותו ולהשיג ענינו עד שהשיגו ודבק בו, ולפי שדבק בו נשתנה גופו ושמו כי נהפך בשרו ללפיד אש, ונקרא שמו מטטרון בשמו כי הדבק בדבר נקרא על שם הדבר שהוא דבק בו לפי שנעשה כאלו הוא והוא אחד. ומה שאמר ואיננו הוא מלשון רז"ל א"ל אין שהוא הודאת הדבר וקיומו. וכן בתרגום מדוקדק ואיתוהי אריה לא אמית יתיה, והלקיחה הזאת לתגמול גדולה ומעלה שאין כמוה. ומכאן רמז לגן עדן ולהשארות הנפש ושהיא קיימת נצחית. גם זה ראיה גדולה שאלולי לא חטא אדם היה קיים נצחי לעולם בגוף ובנפש. וכן מצינו לשון לקיחה ג"כ באליהו הוא שכתוב (מלכים ב, ב) "אם תראה אותי לקח מאתך".

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(כב - כד)" ויתהלך חנוך". תחלה התהלך את האלהים להשיג האמתיות ולשמור מצות ה' ועם זה היה עוסק בעניני העולם ג"כ ויולד בנים ובנות, ואחר שנמלאו לו שס"ה שנה כמנין ימות החמה, התהלך את האלהים לבדו ופירש א"ע מן העוה"ז ואיננו עוד בעוה"ז, כי אז לוקח למרום כמדרגת אליהו ז"ל, וכבר אמרו עליו ענינים רבים ומכובדים שאין פה המקום להאריך בזה:

<< · מ"ג בראשית · ה · כד · >>