מ"ג במדבר לה ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיהוֹן קִרְוַיָּא לְהוֹן לְמִתַּב וְרַוְחֵיהוֹן יְהוֹן לִבְעִירְהוֹן וּלְקִנְיָנְהוֹן וּלְכֹל חֵיוַתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וִיהוֹן קִרְוַיָא לְהוֹן לְמֵיתַב וּבְדוֹרְלְהוֹן יְהוֹן לִבְעִירֵיהוֹן וּלְקִנְיָינֵיהוֹן וּלְכָל צוֹרְכֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולכל חיתם" - לכל צרכיהם

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לבהמתם" למרכב ולמשא: " ולרכושם" בקר וצאן:

" ולכל חיתם" כמו דבורים של כוורת ויוני שובך וזולתם:

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ולכל חיתם. פשט הכתוב הוא לכל צרכיהם, אלא שלא היה צריך לומר וכלול הוא בכלל רכושם שאמר הכתוב, ורז"ל במסכת מכות (יב א) פירשו שבא לומר שלא ניתנו אלא לחיים ולא לקבורה שאין קוברין בהם אלא הרוצח שבא בו מאמר ה' כי שם תהיה קבורתו. ולדבריהם ז"ל קשה תיבת ולכל כיון שלא בא מאמר ולכל חיתם אלא למעט קבורת מתים לחיתם היה לו לומר כי ולכל משמע שמרבה בתשמישי המגרש, ומה גם בתוספת וא"ו ולכל חיתם רבוי, ורצה לומר ולכל ריבוי והשכילו שהמיעוט הוא הנשמע מתיבת חיתם עצמה, או לפי שנתכוין למעט הקבורה הוצרך לרבות כל חוץ ממנה, וזה שיעור הכתוב ולכל מין תשמיש שהוא לחיים הא למדת שלא מיעט אלא לקבורה, ואם היה אומר לחיתם היה נשמע שמיעט כל שאינו לצורך חיתם לגמרי ויכנסו בגדר האיסור דברים אחרים לבד הקבורה:

<< · מ"ג במדבר · לה · ג · >>