מ"ג במדבר כז כג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו עָלָיו וַיְצַוֵּהוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהֹוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּסְמַךְ יָת יְדוֹהִי עֲלוֹהִי וּפַקְּדֵיהּ כְּמָא דְּמַלֵּיל יְיָ בִּידָא דְּמֹשֶׁה׃
ירושלמי (יונתן):
וּסְמַךְ יַת יְדוֹי עֲלוֹי וּפַקְדֵיהּ הֵיכְמָא דְפַקֵיד יְיָ יַת משֶׁה:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויסמך את ידיו" - בעין יפה יותר ויותר ממה שנצטווה שהקב"ה אמר לו וסמכת את ידך והוא עשה בשתי ידיו ועשאו ככלי מלא וגדוש ומלאו חכמתו בעין יפה

"כאשר דבר ה'" - אף לענין ההוד נתן מהודו עליו

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדָיו – בְּעַיִן יָפָה, יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמַּה שֶּׁנִּצְטַוָּה; שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ: "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ" (לעיל פסוק יח); וְהוּא עָשָׂה בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וַעֲשָׂאוֹ כִּכְלִי מָלֵא וְגָדוּשׁ, וּמִלְּאוֹ חָכְמָתוֹ בְּעַיִן יָפָה (ספרי שם).
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' – אַף לְעִנְיַן הַהוֹד, נָתַן מֵהוֹדוֹ עָלָיו.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)


ויסמוך את ידיו עליו. הקב"ה אמר לו וסמכת את ידך עליו והוא סמך בשתי ידיו כלומר בעין יפה. ודרשו רז"ל עשאו מלא חכמה ככלי מלא וגדוש.

אור החיים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויסמוך וגו' ויצוהו. פירוש לשון צוותא שהאיר בו הוד הנשמה כמו שפירשתי למעלה במה שכתוב וסמכת, וידויק כפי זה אומרו כאשר דבר ה' ביד משה שאין משמעות למאמר זה וכי הדיבור הזה ענין הנתפס ביד, אלא פירוש כי ה' דבר שהשפעת ההוד יהיה ביד משה ליהושע. עוד ירמוז אל המלכות על דרך אומרם ז"ל אין צו אלא מלכות (ש"א י"ג) דכתיב ויצוני ה' לנגיד, וידויק גם כן אומרו כאשר דבר ה' ביד משה פירוש כי המלכות דבר ה' שתהיה ביד משה במקום שמן המשחה:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויסמוך את ידיו עליו - ככלי מלא וגדוש, וכן הוא אומר שמות לג ומשרתו יהושע בן נון נער. כיוצא בו אתה אומר יהושע א לא ימוש ספר התורה הזה, והלא דברים ק"ו: ומה יהושע שנא' לו דברים לד ומלא אותו רוח חכמה, נאמר בו לא ימוש - שאר בני אדם על אחת כמה וכמה!

ויצוהו כאשר צוה ה' את משה. מה צוה הקב"ה את משה בשמחה - כך צוה משה ליהושע בשמחה. שומע אני שחסר משה? ת"ל בן מאה וכ' שנה אנכי היום, שנא' לא כהתה עינו - בין טמא לטהור, בין איסור להיתר. ולא נס ליחה - בעולמו בתורה:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויצוהו כאשר דבר ה' ביד משה. צוהו שלא לבטל תורה ותמיד מפני המלחמה. ולכך סמך כאן פרשת תמידין: