מ"ג במדבר כז יט


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה וְצִוִּיתָה אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹת֗וֹ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כׇּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹת֖וֹ לְעֵינֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּתְקִים יָתֵיהּ קֳדָם אֶלְעָזָר כָּהֲנָא וּקְדָם כָּל כְּנִשְׁתָּא וּתְפַקֵּיד יָתֵיהּ לְעֵינֵיהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
וְתָקִים יָתֵיהּ קֳדָם אֶלְעָזָר כַּהֲנָא וְקָדָם כָּל כְּנִישְׁתָּא וְתַפְקֵיד יָתֵיהּ לְמֵיחְמֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצויתה אתו" - על ישראל דע שטרחנין הם סרבנים הם ע"מ שתקבל עליך

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וְצִוִּיתָה אֹתוֹ – עַל יִשְׂרָאֵל: דַּע שֶׁטַּרְחָנִין הֵם, סַרְבָנִים הֵם; עַל מְנָת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ (ספרי צב; שמ"ר ז,ג).

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצויתה אתו" - על ישראל דע שטרחנין הן סרבנין הן על מנת שתקבל עליך לשון רש"י ואינו נכון בעיני בעבור שאמר "לעיניהם" כי יותר ראוי הענין הזה להאמר בינו לבינו כי בפניהם יגרום בהם התפקרות ומדרך המוסר שיזהיר להם בפני עצמן מהיותם עוד טרחנין וסרבנין אבל "וצויתה אותו לעיניהם" שיצונו במצות הנגיד והשופט כי בעבור היותו לראש יפקידם בידו ויזהירנו להשתדל מאד בענינם ולהיות נלחם מלחמות ה' ויהיה הוא המוציא והמביא אותם ולהזהר בדבר המשפט וזה ראוי להיות לעיניהם כדי שיבטחו בו וישמעו אליו כי ידעו כי ילך בענינם בדרכי האמת כי כן צוה אותו רבו וכן עשה משה שנאמר שם (דברים לא ז ח) ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ וגו' עד לא תירא ולא תחת ובספרי צו את יהושע על דבר תלמוד וחזקהו ואמצהו מגיד שאין שני פרנסים לדור ואלו מצות הנגיד שיהיה תקיף ולא יירא את העם ולפי דעתי בפשט הכתוב טעם " וצויתה אותו לעיניהם " הוא המנוי שימנה אותו במעמדם להיות נגיד עליהם כלשון מיום אשר צוה אותי להיות וגו' (נחמיה ה יד) וכן ויצוהו ה' לנגיד על עמו (שמואל א יג יד) וכן למן היום אשר צויתי שופטים על עמי ישראל (ז יא) מניתי

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וצויתה אותו לעיניהם" תמנה אותו לנגיד עליהם לעיניהם כדי שיקבלוהו וישמעו בקולו כי יאמר צווי על המינוי כמו וצוך לנגיד ולמן היום אשר צויתי שופטים:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעמדת", ואח"ז יתוסף עליו עוד שפע יתירה ע"י שתעמיד אותו לפני אלעזר והעדה שזכות הרבים אשר נתמנה לפרנס עליהם תנשאהו במדרגה יותר גבוהה. וצויתה אותו פי'

הרמב"ן שהוא המנוי שימנה אותו במעמדם להיות נגיד עליהם כמו ויצוני ה' לנגיד על עמו וכן ולמן היום אשר צויתי שופטים על עמי ישראל (ש"ב ז):

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

וצויתה. כתיב בה"א לומר לך שלמדו ה' חומשי תורה:

<< · מ"ג במדבר · כז · יט · >>