פתיחת התפריט הראשי

מ"ג במדבר כו ט

מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי [קריאי] העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם קרואי [קְרִיאֵי] הָעֵדָה אֲשֶׁר הִצּוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בַּעֲדַת קֹרַח בְּהַצֹּתָם עַל יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי קְרִיאֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבְנֵי אֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָּתָן וַאֲבִירָם מְעָרְעֵי כְּנִשְׁתָּא דְּאִתְכְּנִישׁוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן בִּכְנִשְׁתָּא דְּקֹרַח בְּאִתְכַּנּוֹשֵׁיהוֹן עַל יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):
וּבְנוֹי דֶאֱלִיאָב נְמוּאֵל וְדָתָן וַאֲבִירָם הוּא דָתָן וַאֲבִירָם מְעַרְעֵי כְנִשְׁתָּא דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרן בִּכְנִישְׁתָּא דְקרַח בִּזְמַן דְאִתְכַּנָשׁוּ וּפְלִיגוּ עַל יְיָ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הצו" - את ישראל על משה

"בהצתם" - את העם על ה'

"הצו" - השיאו את ישראל לריב על משה ל' הפעילו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם" - הזכיר הכתוב זה להודיע שנשארה כל הירושה ממשפחת הפלואי לנמואל לבדו כי דתן ואבירם וכל אשר להם נבלעו או כדברי רבותינו (ב"ב קיח) לרמוז שאבדו חלקם מן הארץ אף על פי שהיו מיוצאי מצרים וראויים לנחלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ט) "ובני אליאב וגו'," בא להודיע שמבני אליאב רק נמואל וזרעו נטלו חלק בארץ כי דתן ואבירם היו מעדת קרח שלא נטלו חלק ולא זכו שבט ראובן בחלקם:


 

<< · מ"ג במדבר · כו · ט · >>