מפרשי רש"י על במדבר כו ט
| מפרשי רש"י על במדבר • פרק כ"ו • פסוק ט' | >>
• ב • ד • ה • ט • י • יא • יג • כד • נג • נה • סב • סד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קרואי קְרִיאֵ֣י הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤ה וְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהֹוָֽה׃
רש"י
"אשר הצו" - את ישראל על משה
"בהצתם" - את העם על ה'
"הצו" - השיאו את ישראל לריב על משה ל' הפעילו
רש"י מנוקד ומעוצב
אֲשֶׁר הִצּוּ – אֶת יִשְׂרָאֵל עַל מֹשֶׁה.
בְּהַצֹּתָם – אֶת הָעָם עַל ה׳.
הִצּוּ – הִשִּׂיאוּ אֶת יִשְׂרָאֵל לָרִיב עַל מֹשֶׁה, לְשׁוֹן הִפְעִילוּ.
מפרשי רש"י
[ו] אשר הצו את ישראל על משה. מפני כי "הצו" לשון הפעיל היוצא לאחר, הוצרך לפרש "אשר הצו" 'את ישראל על משה'. וכן "בהצותם" 'את העם על ה, מפני כי מלת "בהצותם", הוא לשון הפעיל (כ"ה ברא"ם). והקשה הרא"ם, למה שינה (רש"י) הלשון לכתוב 'אשר הצו את ישראל על משה בהצותם את העם', ולמה לא פירש בשניהם 'הצו ישראל בהצותם ישראל'. ויש לפרש, כי היו חולקין על משה אותם שהם חשובים, מפני שאמרו "כי כל העדה כלם קדושים ומדוע תתנשאו על קהל ה'" (ר' לעיל טז, ג), ואין גבור מתקנא רק בגבור כמותו (עבודה זרה דף נה.). ומפני כך היו נקראים "ישראל" על שם חשיבות, ואותם היו חולקים על משה. ואצל "בהצותם על ה'" לא שייך טעם זה לומר אין גבור מתקנא אלא בגבור, לכך כתיב "בהצותם העם על ה'", נקט להו בלשון שפלות - "העם", כי "העם" לשון שפלות הוא:
ועוד, כאשר היו חולקים על משה ואהרן, עדיין נשאר "ישראל" בשמם, שנקראים "ישראל", והקדוש ברוך הוא שיתף את שמו בשמם (ירושלמי תענית פ"ב ה"ו), וקראם "ישראל". אבל אצל "בהצותם על ה'", לא יתכן לקרוא אותם בשם "ישראל", כי בשם "ישראל" דבק השם בשמם, וכאשר היו חולקים על ה' - לא יקראו בשם "ישראל", כיון שבשם הזה שמו משותף בהם, וכאשר חולקים עליו איך יהיה שם ה' עליהם, לכך אמר "בהצותם" 'את העם'. ומפני שלא הוי למכתב רק 'אשר הצו על ה' ועל משה ואהרן', דרשו כך, כי חד לישראל וחד לעם: