מ"ג במדבר כד כד


<< · מ"ג במדבר · כד · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְצִים מִיַּד כִּתִּים וְעִנּוּ אַשּׁוּר וְעִנּוּ עֵבֶר וְגַם הוּא עֲדֵי אֹבֵד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְסִיעָן יִצְטָרְחָן מֵרוֹמָאֵי וִיעַנּוֹן לְאַתּוּר וִישַׁעְבְּדוּן לְעֵבֶר פְּרָת וְאַף אִנּוּן לְעָלְמָא יֵיבְדוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וְצִיצִין יִצְטַרְחַן בְּמָנֵי זַיְינָא וְיִפְקוּן בְּאָכְלוּסִין סַגִיאִין מִן לַמְבַּרְנְיָא וּמֵאַרַע אִטַלְיָא וְיִצְטַרְפוּן בְּלִגְיוֹנִין דְיִפְקוּן מִן קוּסְטַנְטִינֵי וִיצַעֲרוּן לַאֲתוּרָאֵי וִישַׁעַבְּדוּן כָּל בְּנוֹי דְעֵבֶר בְּרַם סוֹפֵהוֹן דְאִלְיֵין וְאִלְיֵין לְמֵיפַּל בְּיַד מַלְכָּא מְשִׁיחָא וִיהַווֹן עַד עַלְמָא לְאוּבְדָנָא:
ירושלמי (קטעים):
וְיִפְקוּן אוֹכְלוֹסִין סַגְיָין בְּלִבְרָנַיָא מִן מְדִינְתָּא רַבְּתָא וְיִצְרְפוּן עִמְהוֹן לִגְיוֹנִין סַגְיַין מִן דְרוֹמָאֵי וִישַׁעְבְּדוּן אֲתוּרַיָא וְיִצְעֲרוּן כָּל בְּנֵי עֵבֶר נַהֲרָא וּבְרַם סוֹפֵיהוֹן דְאִלֵין וּדְאִלֵין לַאֲבַדוֹן יֶהֱוֵי וְאוֹבְדָנָא עַד לַעֲלָם:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וענו אשור וענו עבר" - וענו אותם שבעבר הנהר

"וגם הוא עדי אבד" - וכן פי' דנייאל עד דקטילת חיותא והובד גשמה

"וצים" - ספינות גדולות כדכתיב וצי אדיר ובורני רבתא

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְעִנּוּ עֵבֶר – וְעִנּוּ אוֹתָם שֶׁבְּעֵבֶר הַנָּהָר.
וְגַם הוּא עֲדֵי אוֹבֵד – וְכֵן פֵּרֵשׁ דָּנִיֵּאל: "עַד דִּי קְטִילַת חֵיוְתָא וְהוּבַד גִּשְׁמָהּ" (דניאל ז,יא).
וְצִים – סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדִכְתִיב: "וְצִי אַדִּיר" (ישעיהו לג,כא), תַּרְגּוּמוֹ "וּבוּרְנִי רַבְּתָא".

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וצים: כמו וצי אדים דרומון בלע, הוא בורני גדולה:

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וצים מיד כתים. אחר שהזכיר שאשור ישבה הקיני אמר עתה שיבא עת שיעונה אשור ועבר, והטעם העברים שישבה אשור, כי הכתים היו רודים על ישראל. וצים לשון רבים, מלשון (ישעיה לג) וצי אדיר. וכתים מבני יון הוא, ואפשר שהוא רמז למלכות ישמעאל הרשעה. ודעת הרמב"ן ז"ל כתים הם רומים והיא מלכות אדום שהיא החיה הרביעית. והנה חתם נבואתו זאת שהיא הרביעית באבדן כתים, היא רומי, והיא החיה הרביעית שהתנבא עליה דניאל (דניאל ז) עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקידת אשא.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"וצים", וראה שיצאו אניות מלחמה מיד כתים שהם הרומיים שישלחו לכבוש את הישמעאליים וינצחום בכמה מלחמות עד שיענו את אשור ואת בני עבר הנהר שכולל גם את

ישראל שנענה ונלחץ בעת ההיא, וגם הוא כמ"ש (דניאל ז' יא) מן קל מליא רברבתא וכו' קטילת חיותא וגו' ויהבת ליקדת אשא

<< · מ"ג במדבר · כד · כד · >>