מ"ג במדבר כב ל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן אֶל בִּלְעָם הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי מֵעוֹדְךָ עַד הַיּוֹם הַזֶּה הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת לְךָ כֹּה וַיֹּאמֶר לֹא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֨אמֶר הָאָת֜וֹן אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלוֹא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֽוֹדְךָ֙ עַד־הַיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה הַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשׂ֥וֹת לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַרַת אֲתָנָא לְבִלְעָם הֲלָא אֲנָא אֲתָנָךְ דִּרְכֵיבְתְּ עֲלַי מִדְּאִיתָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא לְמֶעֱבַד לָךְ כְּדֵין וַאֲמַר לָא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמָרַת אַתְנָא לְבִלְעָם וַי לָךְ בִּלְעָם חֲסִיר דַעְתָּא אַנְתְּ דַאֲנָא בְעִירָא מְסָאֲבָא מִיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין וְלָא אַתְיָא לְעָלְמָא דְאָתִי לָא יְכִילַת לְמֵילוֹט יָתִי כָּל דְכֵן בְּנוֹי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב דְבִזְכוּתְהוֹן אִתְבְּרֵי עַלְמָא וְאַנְתְּ אָזִיל לְמֵילַט יַתְהוֹן וְדִי גָנַבְתְּ דַעְתְּהוֹן דְעַמָא הָאִלֵין וַאֲמָרַת לֵיהּ הֲדָא אַתְנָא דִידִי שְׁאִילָא הִיא בִּידִי וְסוּסְיָא דִידִי שַׁדִי בִּרְטִיבָא הֲלָא אֲנָא אַתְנָךְ דְרָכַבְתָּ עָלַי מִן טַלְיוּתָךְ עַד זְמַן יוֹמָא הָדֵין הָא מִתְהַנְיֵתִי מִינָךְ בְּמַשְׁכְּבָא וְלָא אִתְכַּוָונִית לְמֶעֱבַד לָךְ הֵיכְדֵין וַאֲמַר לָא:
ירושלמי (קטעים):
וַאֲמַרַת אַתְנָא לְבִלְעָם וַי לָךְ בִּלְעָם רַשִׁיעָא חֲסַר דַעְתָּא וְכָל חוּכְמָא לָא אִשְׁתְּכַּח בָּךְ הָא אֲנָא בְעִיר מְסָאָב מִיתָא בְּעַלְמָא הָדֵין וְלָא אַתְיָא לְעַלְמָא דְאָתֵי לָא יַכְלַת לְמִילוּט יָתִי בְּחוּכְמַת דַעְתָּךְ עַל חַד כַּמָה וְכַמָה בְּנוֹי דְאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב דְבִזְכוּתְהוֹן אִתְבְּרֵי עַלְמָא מִן שֵׁירוּיָא וְהֵיךְ אַתְּ אָזַל לְמֵילַט יַתְהוֹן כַּד גָנַבְתְּ דַעְתֵּיהוֹן דְעַמָא הָאִלֵין וַאֲמַרַת לְהוֹן לֵית אַתְנָא הָדָא דִידִי שְׁאִילָא הִיא בִּידִי בְּרַם הֲלָא אֲנָא הִיא אַתְנָךְ דִי רְכַבְתְּ עָלַי מִן טַלְיוּתָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין הַמִתְכַּוְונַת אִתְכַּוְונַת לְמֶעֱבַּד לָךְ כְּדוֹן וַאֲמַר לָהּ לָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ההסכן הסכנתי" - כתרגומו וכן (איוב כב) הלאל יסכן גבר ור"ד מקרא זה (ע"ז ד) בגמ' אמרו ליה מאי טעמא לא רכבת אסוסיא אמר להון ברטיבא שדאי ליה וכו' כדאיתא במס' ע"ז

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי – כְּתַרְגּוּמוֹ [הֲמֵילָף אֲלֵיפְנָא, הַאִם הֻרְגַּלְתִּי?]; וְכֵן: "הַלְאֵל יִסְכָּן גָּבֶר" (איוב כב,ב). וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מִקְרָא זֶה בַּגְּמָרָא, אָמְרוּ לֵיהּ: מַאי טַעֲמָא לָא רְכַבְתְּ אַסּוּסְיָא? אָמַר לְהוֹן: בִּרְטִיבָא שְׁדָאִי לֵיהּ כוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ד' ע"ב) [בִּזְמַן שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ הַשָּׁרִים שֶׁהָיָה רוֹכֵב עַל אֲתוֹנוֹ, אָמְרוּ לוֹ: מַדּוּעַ לֹא רָכַבְתָּ עַל סוּס? אָמַר לָהֶם: בָּאָחוּ שִׁלַּחְתִּי אוֹתוֹ. מִיָּד, וַתֹּאמֶר הָאָתוֹן: הֲלֹא אָנֹכִי אֲתוֹנְךָ. אָמַר לָהּ: לִטְעִינַת מַשָּׁאוֹת בִּלְבַד. אָמְרָה לוֹ: אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי. אָמַר לָהּ: אַקְרַאי בְּעָלְמָא. אָמְרָה לוֹ: מֵעוֹדְךָ וְעַד הַיּוֹם הַזֶּה. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֲנִי עוֹשָׂה לְךָ רְכִיבוּת בַּיּוֹם וְאִישׁוּת בַּלַּיְלָה; כְּתִיב הָכָא: הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי, וּכְתִיב הָתָם: "וּתְהִי לוֹ סוֹכֶנֶת" (מל"א א,ב)].

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ההסכן הסכנתי" והיה ראוי לך לחשוב מאחר שאין זה מנהגי שלא קרה לך כל זה בזה הדרך אלא להורות שלא יצלח שאף על פי שאין נחש יש סימן:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ה. לוא אנכי אתנך. מלא וי"ו ששה רברים אמרה לו לטעינה בעלמא אקראי בעלמא כדאיתא בפ"ק דע"ז דף ד':

רכבת עלי. בגימטריא רבעתני:

<< · מ"ג במדבר · כב · ל · >>