רש"י על במדבר כב
<< · רש"י על במדבר · כב · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 14 פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 15 פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 16 פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 17 פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 18 פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 19 פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 20 פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 21 פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 22 פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 23 פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 24 פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 25 פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 26 פסוק לב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 27 פסוק לג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 28 פסוק לד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 29 פסוק לה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 30 פסוק לו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 31 פסוק לז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 32 פסוק לט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 33 פסוק מ (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 34 פסוק מא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"ויגר" - לשון מורא כמו (איוב יט) גורו לכם
"ויקץ מואב" - קצו בחייהם (כמו קצתי בחיי והוא מקרא קצר)פסוק ד (כל הפסוק)
"אל זקני מדין" - והלא מעולם היו שונאים זה את זה שנאמר (בראשית לו) המכה את מדין בשדה מואב שבאו מדין על מואב למלחמה אלא מיראתן של ישראל עשו שלום ביניהם ומה ראה מואב ליטול עצה ממדין כיון שראו את ישראל נוצחים שלא כמנהג העולם אמרו מנהיגם של אלו במדין נתגדל נשאל מהם מה מדתו אמרו לו אין כחו אלא בפיו אמרו אף אנו נבא עליהם באדם שכחו בפיו
"כלחוך השור" - (במדבר רבה) כל מה שהשור מלחך אין בו סימן ברכה
"בעת ההוא" - לא היה ראוי למלכות מנסיכי מדין היה וכיון שמת סיחון מנוהו עליהם לצורך שעהפסוק ה (כל הפסוק)
"פתורה" - כשולחני הזה שהכל מריצין לו מעות כך כל המלכים מריצין לו אגרותיהם ולפי פשוטו של מקרא כך שם המקום (שם)
"ארץ בני עמו" - (שם) של בלק משם היה וזה היה מתנבא ואומר לו עתיד אתה למלוך וא"ת מפני מה השרה הקב"ה שכינתו על גוי רשע כדי שלא יהא פתחון פה לאומות לומר אלו היו לנו נביאים חזרנו למוטב העמיד להם נביאים והם פרצו גדר העולם שבתחלה היו גדורים בעריות וזה נתן להם עצה להפקיר עצמן לזנות
"לקרא לו" - (שם) הקריאה שלו היתה ולהנאתו שהיה פוסק לו ממון הרבה
"עם יצא ממצרים" - ואם תאמר מה מזיקך
"הנה כסה את עין הארץ" - סיחון ועוג שהיו שומרים אותנו עמדו עליהם והרגום
"והוא יושב ממלי" - חסר כתיב קרובים הם להכריתני כמו (תהלים קיח) כי אמילםפסוק ו (כל הפסוק)
"נכה בו" - אני ועמי נכה בהם ד"א לשון משנה הוא (במד"ר) מנכה לו מן הדמים לחסר מהם מעט
"כי ידעתי וגו'" - ע"י מלחמת סיחון שעזרתו להכות את מואבפסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
"לינו פה הלילה" - אין רוח הקודש שורה עליו אלא בלילה וכן לכל נביאי אומות העולם ע"א וכן לבן בחלום הלילה שנאמר (בראשית לא) ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה כאדם ההולך אצל פלגשו בהחבא
"כאשר ידבר ה' אלי" - אם ימליכני ללכת עם בני אדם כמותכם אלך עמכם שמא אין כבודו לתתי להלוך אלא עם שרים גדולים מכם
"וישבו" - לשון עכבהפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"קבה לי" - (במדבר רבה) זו קשה מארה לי שהוא נוקב ומפרש
"וגרשתיו" - (שם) מן העולם ובלק לא אמר אלא ואגרשנו מן הארץ איני מבקש אלא להסיעם מעלי ובלעם היה שונאם יותר מבלקפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"מלא ביתו כסף וזהב" - למדנו שנפשו רחבה ומחמד ממון אחרים אמר ראוי לו ליתן לי כל כסף וזהב שלו שהרי צריך לשכור חיילות רבות ספק נוצח ספק אינו נוצח ואני ודאי נוצח
"לא אוכל לעבור" - על כרחו גלה שהוא ברשות אחרים ונתנבא כאן שאינו יכול לבטל הברכות שנתברכו האבות מפי השכינהפסוק יט (כל הפסוק)
"גם אתם" - פיו הכשילו גם אתם סופכם לילך בפחי נפש כראשונים
"מה יסף" - לא ישנה דבריו מברכה לקללה הלואי שלא יוסיף לברך כאן נתנבא שעתיד להוסיף להם ברכות על ידופסוק כ (כל הפסוק)
"אם לקרא לך" - אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר קום לך אתם
"ואך" - על כרחך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ואעפ"כ וילך בלעם אמר שמא אפתנו ויתרצהפסוק כא (כל הפסוק)
"ויחבש את אתנו" - מכאן שהשנאה מקלקלת את השורה שחבש הוא בעצמו אמר הקב"ה רשע כבר קדמך אברהם אביהם שנאמר (בראשית כב) וישכם אברהם בבקר ויחבוש את חמורו
"עם שרי מואב" - (במדבר רבה) לבו כלבם שוהפסוק כב (כל הפסוק)
"כי הולך הוא" - ראה שהדבר רע בעיני המקום ונתאוה לילך
"לשטן לו" - (שם) מלאך של רחמים היה והיה רוצה למנעו מלחטוא שלא יחטא ויאבד
"ושני נעריו עמו" - מכאן לאדם חשוב היוצא לדרך יוליך עמו שני אנשים לשמשו וחוזרים ומשמשים זה את זהפסוק כג (כל הפסוק)
"ותרא האתון" - והוא לא ראה שנתן הקב"ה רשות לבהמה לראות יותר מן האדם שמתוך שיש בו דעת תטרף דעתו כשיראה מזיקין
"וחרבו שלופה בידו" - אמר רשע זה הניח כלי אומנותו שכלי זיינן של אומות העולם בחרב והוא בא עליהם בפיו שהוא אומנות שלהם אף אני אתפוש את שלו ואבוא עליו באומנותו וכן היה סופו (במדבר לא) ואת בלעם בן בעור הרגו בחרבפסוק כד (כל הפסוק)
"במשעול" - כתרגומו בשביל וכן (מ"א כ) אם ישפוק עפר שומרון לשעלים עפר הנדבק בכפות הרגלים בהלוכן וכן (ישעיהו מ) מי מדד בשעלו מים ברגליו ובהלוכו
"גדר מזה וגדר מזה" - סתם גדר של אבנים הואפסוק כה (כל הפסוק)
"ותלחץ" - היא עצמה
"ותלחץ" - את אחרים את רגל בלעםפסוק כו (כל הפסוק)
פסוק כח (כל הפסוק)
פסוק כט (כל הפסוק)
"התעללת" - כתרגומו ל' גנאי ובזיון
"לו יש חרב בידי" - גנות גדולה היה לו דבר זה בעיני השרים זה הולך להרוג אומה שלמה בפיו ולאתון זו צריך לכלי זייןפסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
"אולי נטתה" - כמו לולא פעמים שאולי משמש בל' לולא
"גם אתכה הרגתי" - הרי זה מקרא מסורס והוא כמו גם הרגתי אותך כלומר לא העכבה בלבד קראתיך על ידי כי גם ההריגה
"ואותה החייתי" - (במ"ר) ועתה מפני שדברה והוכיחתך ולא יכולת לעמוד בתוכחתה כמו שכתוב ויאמר לא הרגתיה שלא יאמרו זו היא שסלקה את בלעם בתוכחתה ולא יכול להשיב שחס המקום על כבוד הבריות וכן (ויקרא כ) ואת הבהמה תהרוגו וכן (שם) והרגת את האשה ואת הבהמהפסוק לד (כל הפסוק)
"כי לא ידעתי" - גם זה גנותו ועל כרחו הודה שהוא היה משתבח שיודע דעת עליון ופיו העיד לא ידעתי
"אם רע בעיניך אשובה לי" - להתריס נגד המקום היא תשובה זופסוק לה (כל הפסוק)
"לך עם האנשים" - (במ"ר) בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו
"ואפס" - על כרחך את הדבר אשר אדבר וגו' לך עם האנשים כי חלקך עמהם וסופך להאבד מן העולם
"עם שרי בלק" - שמח לקללם כמותם