מ"ג במדבר כב ג


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּ֨גׇר מוֹאָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קׇץ מוֹאָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּדְחֵיל מוֹאֲבָאָה מִן קֳדָם עַמָּא לַחְדָּא אֲרֵי סַגִּי הוּא וְעַקַת לְמוֹאֲבָאֵי מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וּדְחִילוּ מוֹאֲבָאֵי מִן קֳדָם עַמָא לַחֲדָא אֲרוּם סַגִי הוּא וְאִתְיַעֲקוּ מוֹאֲבָאֵי בְּחַיֵיהוֹן מִן קֳדָם בְּנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגר" - לשון מורא כמו (איוב יט) גורו לכם

"ויקץ מואב" - קצו בחייהם (כמו קצתי בחיי והוא מקרא קצר)

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

וַיָּגָר – לְשׁוֹן מוֹרָא (שם), כְּמוֹ: "גּוּרוּ לָכֶם" (איוב יט,כט).
וַיָּקָץ מוֹאָב – קָצוּ בְּחַיֵּיהֶם, כְּמוֹ: "קַצְתִּי בְחַיַּי" (בראשית כז,מו); וְהוּא מִקְרָא קָצָר.

רשב"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויקץ מואב: בחייו, כמו קצתי בחיי:


רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגר מואב מפני העם" - בעבור כי רב הוא שהיה מואב קטן בגוים כי איננו עם קדמון כמו הכנעני והאמורי וזולתם מבני נח ויגורו מאד מפני העם שהיו רבים מאד מהם כי פרו וישרצו ויעצמו מהם ויקץ עוד מפני בני ישראל ששמעו המסות הגדולות הנעשות להם ולאבותיהם והנה ידעו מואב כי ישראל לא ילכדו את ארצם מהם כי שלחו להם כאשר שלחו לסיחון (דברים ב כט) עד אשר אעבור את הירדן אל הארץ אשר ה' אלהינו נותן לנו או ששמעו גם כן מניעת השם שאמר להם (שם שם ט) אל תצר את מואב ולכן אמרו לזקני מדין אפילו שלא ילכדו את ארצנו ילחכו ברובם את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה וילכדו להם את כל סביבותינו כאשר עשו לשני מלכי האמורי ויתנו אותנו למס עובד

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגר מואב" אילי מואב שלא נתנו ישראל לעבור כמו שהעיד יפתח באמרו וגם אל ארץ מואב שלח ולא אבה: " כי רב הוא" לא מפני תחבולת מלחמתם:

" ויקץ מואב" המון מואב קצו בחייהם מפני בני ישראל השוללים אותם:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויגר", זאת שנית שראה שמואב פחד מאד מפני העם, וא"א שיצאו למלחמה עם יראים ופוחדים, וגם לא היה אפשר לו לשבת מריב ושלא להלחם, כי ראה בלק כי ויקץ מואב ר"ל שהגם שהיו גרים מפניהם לא יכלו להיות בשלום עמם כי קצו בהם מצד שהם בני ישראל, ששם זה מציין מעלתם והיותם מובדלים בדת מיוחדת ובגוים לא יתחשב ואין שנאה

כשנאת הדת:

בעל הטורים (כל הפרק)(כל הפסוק)

ויגר. ב' במסורה הכא ואידך וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו אף כאן בשביל שראה שישראל מצליחים ומשכילים בכל ירא מפניהם:

ויגר מואב. והיינו דכתיב אילי מואב יאחזמו רעד:

<< · מ"ג במדבר · כב · ג · >>