מ"ג במדבר יט ז


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן וְרָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמַּיִם וְאַחַר יָבוֹא אֶל הַמַּחֲנֶה וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָבֹ֣א אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹהִי כָּהֲנָא וְיַסְחֵי בִּשְׂרֵיהּ בְּמַיָּא וּבָתַר כֵּן יֵיעוֹל לְמַשְׁרִיתָא וִיהֵי מְסָאַב כָּהֲנָא עַד רַמְשָׁא׃
ירושלמי (יונתן):
וִיצַבַּע לְבוּשׁוֹי כַּהֲנָא דִינְכֵס יַת תּוֹרָתָא וְיַסְחֵי בִישְרֵיהּ בְּאַרְבְּעִין סָוִוין דְמוֹי וּמִן בָּתַר כְּדֵין יֵיעוּל לְמַשְׁרִיתָא וִיהֵי מְסָאָב כַּהֲנָא הַהוּא קֳדָם טִיבוּלֵיהּ עַד רַמְשָׁא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל המחנה" - למחנה שכינה שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע

"וטמא הכהן עד הערב" - סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

אֶל הַמַּחֲנֶה – לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה; שֶׁאֵין טָמֵא מְשֻׁלָּח חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, אֶלָּא זָב וּבַעַל קֶרִי וּמְצֹרָע (פסחים ס"ז ע"א).
וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב – סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ, "וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה".

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כד ""וכבס בגדיו הכהן". מדבר במשליך את האזוב שהוא כהן ופה אמר ואחר יבא אל המחנה ולא אמר זה בשורף ובאוסף שלמדינן מפה, ותבין זה עפ"י מה שבארתי בפ' אחרי (סי' סו) שלא הזכיר בכל הטומאות שאח"כ יבואו אל המחנה כי הוא דבר שאצ"ל דהא כתיב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכו' לבד במשלח את השעיר ובשורף פרים ושעירים הנשרפין ובפרה מפני שיש לטעות שכל אלה אינם משום טומאה רק גזרת מלך עיי"ש, וא"כ אחר שגילה באחד מעסקי פרה שאסור לבא אל המחנה ידעינן שה"ה בכלם וז"ש אף להלן אסור לבא אל המחנה ר"ל בשורף ובאוסף, ומ"ש וטמא הכהן עד הערב נכתב שלא במקומו שצ"ל וטמא עד הערב ואחר יבא אל המחנה, ופי' בספרי מפני שבמשלח את השעיר ושורף פרים ושעירי יוהכ"פ שכתוב ואחר יבא אל המחנה לא כתוב שם שטמא עד הערב, ולכן כתב פה וטמא עד הערב לבסוף ללמד שהוא למוד כולל לכ"מ שכתוב ואחר יבא אל המחנה היינו שקודם לזה יטמא עד הערב (וז"ש אף להלן עד הערב), ומ"ש והשורף אותה יכבס בגדיו הוא מיותר כי שרפת כל הפרה הוא ק"ו משרפת עץ ארז ואזוב שהוא רק חלק ממנה, וע"כ פי' שמלמד שכל מה שעוסק עד השרפה מטמא בגדים:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

וכבס בגדיו הכהן ורחץ את בשרו במים - בא הכתוב ולימד על המשליך את האזוב שמטמא בגדים:

ואחר יבוא אל המחנה - מה כאן אסור לבוא אל המחנה, אף להלן אסור לבוא אל המחנה:

וטמא הכהן עד הערב - מה להלן עד הערב אף כאן עד הערב.

<< · מ"ג במדבר · יט · ז · >>