מפרשי רש"י על במדבר יט ז


| מפרשי רש"י על במדברפרק י"ט • פסוק ז' |
ב • ג • ז • ט • יב • יג • יד • טו • טז • יט • כ • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר י"ט, ז':

וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרוֹ֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָבֹ֣א אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃


רש"י

"אל המחנה" - למחנה שכינה שאין טמא משולח חוץ לשתי מחנות אלא זב ובעל קרי ומצורע

"וטמא הכהן עד הערב" - סרסהו ודרשהו וטמא עד הערב ואחר יבוא אל המחנה


רש"י מנוקד ומעוצב

אֶל הַמַּחֲנֶה – לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה; שֶׁאֵין טָמֵא מְשֻׁלָּח חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, אֶלָּא זָב וּבַעַל קֶרִי וּמְצֹרָע (פסחים ס"ז ע"א).
וְטָמֵא הַכֹּהֵן עַד הָעָרֶב – סָרְסֵהוּ וְדָרְשֵׁהוּ, "וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה".

מפרשי רש"י

[ח] שאין טמא משולח וכו'. כלומר, דעל כרחך לא היה משולח חוץ למחנה ישראל, דהא במצורע כתיב (ויקרא י"ג, מ"ו) "בדד ישב" שאין טמאים אחרים יושבים עמו (פסחים דף סז.), ואם כן לא היה טמא זה משולח חוץ למחנה ישראל, דאם משולח חוץ למחנה ישראל, היה טמא זה יושב עם המצורע. ומאחר דלא מוקמינן ליה לקרא חוץ לשלשה מחנות, לית לן לאוקמי לקרא אלא במחנה שכינה. והיינו דקאמר ד'אין טמא משולח חוץ לשני מחנות אלא מצורע ובעל קרי'. וליכא למימר שיהא זה גם כן כמצורע, דהא במצורע כתיב "בדד ישב", שאין טמאים אחרים יושבים עמו, כמו שנתבאר למעלה בפרשת נשא (פ"ה אות ב). וכזב ובעל קרי ליכא למימר, כיון דלא אוקמינן קרא חוץ לשלש מחנות - לית לן לאוקמי קרא בב' מחנות, דב' מחנות לא כתיבי קרא, ואוקמינן קרא חוץ למחנה אחת. אי נמי, מדכתיב "אל מחוץ למחנה" מוקמינן קרא אמחנה אחת, דתפשת מרובה לא תפשת, תפשת מועט תפשת (ראש השנה דף ד:). ואף על גב דמצינו דטמאין משולחים חוץ לשני מחנות, לא נמצא זה רק (במצורע) [בזב] ובעל קרי (פסחים דף סז.), ושם נכתב בפירוש (לעיל ה, ב), אבל כאן מדכתיב "אל מחוץ למחנה", אוקמינן אמחנה אחת, ולא יותר:

[ט] סרסהו ודרשהו. דליכא למימר שיהיה במחנה ועדיין נקרא טמא, אלא שהכתוב מסורס: