מ"ג במדבר יח כ


<< · מ"ג במדבר · יח · כ · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתוֹכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרֹן בַּאֲרַעְהוֹן לָא תַחְסֵין וְחוּלָק לָא יְהֵי לָךְ בֵּינֵיהוֹן מַתְּנָן דִּיהַבִית לָךְ אִנִּין חוּלָקָךְ וְאַחְסָנְתָךְ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְאַהֲרן בְּאַרְעֲהוֹן לָא תְקַבֵּל אַחְסָנָא כְּמִשְׁאַר שִׁבְטַיָא וְחוּלְקָא לָא יֶהֱוֵי לָךְ בֵּינֵיהוֹן אֲנָא חֶלְקָךְ וְאַחְסַנְתָּךְ בְּגוֹ בְּנֵי יִשְרָאֵל:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"וחלק לא יהיה לך בתוכם" - (ספרי) אף בביזה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם – אַף בַּבִּזָּה (שם קיט).

רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בארצם לא תנחל" - שתהיה נוחל חלקך כאחד מכל שבטי ישראל וחלק קטן לא יהיה לך בארצם כלל כי הערים אשר נתנו להם ערי מקלט היו ולצורך ישראל הן האזהרה הזו בכהנים ואחרי כן הזכיר בלוים בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה (פסוק כד) כמוזהר בכהנים ורבותינו דרשו (ספרי קרח מה) בארצם לא תנחל בשעת חלוק הארץ וחלק לא יהיה לך בתוכם בבזה אני חלקך על שולחני אתה אוכל

רבינו בחיי בן אשר

לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בארצם לא תנחל. דרשו רז"ל בארצם לא תנחל בשעת חלוק הארץ.
וחלק לא יהיה לך בתוכם. בבזה.
אני חלקך. על שלחני אתה אוכל. כלומר שיזכה משלחן גבוה באותן חקים שזכתה לו תורה.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"מד ""ויאמר ה' וגו'", כי ממ"ש לאלה תחלק הארץ משמע גם כהנים ולוים לכן באר פה באהרן ובפסוק כ"ג בבני לוי שאין להם חלק בארץ, וכן מיעט גרים ונשים ועבדים כמ"ש

בספרי מטות על פסוק זה:

"מה "בארצם לא תנחל, הנחלה שייך בארץ והחלק שייך אף במטלטלין שלא יחלקו עם אחיהם בשלל בעת כבוש הארץ, כי במלחמת מדין ניתן ללוים בתורת תרו"מה "עפ"י הדבור וכמ"ש הראב"ד (פי"ג מה' שמטה ויובל) ורק א' אחוז מן החמשים ונגד קדשי המקדש אמר אני חלקך כמ"ש חלקם נתתי אותה מאשי, שנוטלים חלק מהשייך לגבוה, ונגד קדשי הגבול אמר אני נחלתך, שזה יקחו אף בזמן שאין מקדש וקרבנות כנחלה שאין לה הפסק, ומביא פ' חלקם נתתי נגד קדשי המקדש כי זה נאמר במנחה, ופסוק אשי ה' ונחלתו יאכלון לקדשי הגבול וכמו שפרש"י אשי ה' אלו קדשי המקדש ונחלתו אלו קדשי הגבול:

"מו "אני חלקך ונחלתך, כ"ד מתנות חשבם (בב"ק קי, חולין קלג), ועי' בז"א מישב השנוי שבין הספרי והגמ' בזה. ואמרו שנסמכה פ' זו לענין קרח שמחלקת קרח הסבה כריתת הברית, ויתר הדברים מובנים והגהתי עפ"י גי' הגר"א לבד שהוא מוחק מה שסיים ואומר סוף דבר הכל נשמע, וי"ל שר"ל שכל הכתרים הבל כמו שנזכר בספר קהלת שההביל הכל, וסיים

שעקר האדם הוא השומר תורת ה' ומצותיו:

אור החיים

לפירוש "אור החיים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בארצם לא תנחל וגו'. בספרי אמרו שאסר עליו חלק הארץ וחלק הביזה, ולזה כפל לומר לא תנחל וחלק לא וגו', וכוונת הכתוב היא שהגם שירצו ישראל לחלק לו חלק עמהם לא יאמר שלא נתכוון ה' אלא לפטור ישראל מחלק אהרן אבל אם ירצו הרי אלו משובחים על דרך אומרם ז"ל (שביעית פ"י מ"ט) המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, לזה אמר לא תנחל, ושומע אני דוקא נחלת הארץ הוא שישנה בלאו אבל חלק הביזה אינו באיסור תלמוד לומר וחלק וגו'. ודקדק לומר בתוכם על דרך אומרו (משלי, א) גורלך תפיל בתוכנו פירש ליטול חלק כאחד מהם הוא שאסר עליו אבל אם רצו לשלוח לו דורונות הרי זה מקבל מהם: אני חלקך וגו' בתוך בני ישראל. אומרו אני, פירוש מה שהוא מיוחד לי אני יהיה חלקך, וחזר ופירש מה הוא הדבר ואמר בתוך וגו' שאין לך דבר שעושים ישראל שאין להקב"ה חלק עמהם ונוטלו הכהן, בתבואות הארץ, בפירות האילן, בלחם, בבשר, ביין, בשמן, ושאר הכ"ד מתנות:

מדרש ספרי

לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל. למה נאמר? לפי שהוא אומר במדבר כו לאלה תחלק הארץ - הכל במשמע: כהנים לוים וישראלים וגרים ונשים ועבדים וטומטום ואנדרוגינוס במשמע. ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל - יצאו כהנים: ובתוך ישראל לא ינחלו נחלה - יצאו לוים. לשמות מטות אבותם ינחלו - יצאו גרים ועבדים. ואיש לפי פקודיו - יצאו טומטום ואנדרוגינוס:

ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל - בשעת חילוק הארץ. וחלק לא יהיה לך בתוכם - בביזה:

אני חלקך ונחלתך - על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שנתן לבניו מתנות, ולבנו אחד לא נתן שום מתנה. אמר לו: בני אע"פ שלא נתתי לך מתנה - על שולחני אתה אוכל ועל שולחני אתה שותה. וכן הוא אומר ויקרא ו חלקם נתתי לך מאשי, דברים יח אשי ה' ונחלתו יאכלו:

אני חלקך ונחלתך - כ"ד מתנות כהונה נתנו להם לכהנים: י"ב במקדש וי"ב בגבולים. ומה אלו י"ב במקדש? חטאת ואשם וזבחי שלמי צבור ועור העולה ומותר לוג שמן של מצורע ומותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות ותרומת תודה ותרומת חזה ושוק וזרוע ואיל נזיר. ומה אלו י"ב שבגבולים? תרומה ותרומת מעשר וחלה וביכורים וראשית הגז והמתנות בכור אדם ובכור בהמה טהורה ופטר חמור והחרמים ושדה אחוזה וגזל הגר. כל אלו כ"ד מתנות כהונה נתנו לכהנים, חוץ מדבר שיש לו זיקת תרומה.

שמחה גדולה היתה לו לאהרן ביום שנכרתה לו ברית במתנות. ר' ישמעאל אומר, משל הדיוט אומר: לטובתי נשברה רגל פרתי. לטובתו של אהרן בא קרח וערער על הכהונה כנגדו. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שהיה לו בן בית, ונתן לו שדה אחת במתנה, ולא כתב ולא חתם ולא העלה בערכים כתיבה - כך פרשה זו נאמרה סמוך לקרח:

זכרון לבני ישראל. הא למדנו שהיה קרח מן הבלועים ומן השרופים.

ר' אלעזר הקפר אומר: מנין אתה אומר, שהראה הקב"ה ליעקב אבינו בית המקדש בנוי וקרבנות מוקרבים וכהנים משרתים, ושכינה מסתלקת? שנאמר: בראשית כח ויחלום והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אין חלום אלא שיש לו פתרון: ויחלום והנה סולם מוצב ארצה - זה בית המקדש. וראשו מגיע השמימה - אלו הקרבנות קרבים שריחם עולה לשמים. והנה מלאכי אלהים - אלו כהנים המשרתים שעולים ויורדים בכבש. והנה ה' נצב עליו עמוס ט - ראיתי את ה' נצב על המזבח.

חביבים ישראל, כשהם מכנן - אין מכנן אלא בכהנים, שנאמר ישעיה סא ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו. וכשהוא מכנן - אין מכנן אלא במלאכי השרת, שנאמר מלאכי ב כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא, בזמן שהתורה יוצאה מפיו - הרי הוא כמלאכי השרת, ואם לאו - הרי הם כחיה וכבהמה שאינה מכרת את קונה.

חביבה תורה, כששאל דוד מלך ישראל לא שאל אלא תורה, שנאמר תהלים קיט טוב אתה ומטיב למדני חקיך. טובך עדיף עלי ועל כל באי העולם יעדיף טובך עלי, ולמדני חקיך. ואומר תהלים קיט סעדני ואושעה, שלא אהיה לומר תורה וסורח, שלא אהיה לומד ויצר הרע אינו מניח לי לשנות, או שמא אטמא את הטהור ואטהר את הטמא, ונמצאתי בוש לעולם הבא; או שמא ישאלוני מגויי הארץ וממשפחות הארץ ואיני יודע להשיבם, ונמצאתי בוש לעיניהם. וכן הוא אומר תהלים קיט ואדברה בעדותיך נגד מלכים ולא אבוש, ואומר תהלים קיט זמירות היו לי חקיך בבית מגורי. שומע אני בשלום? - ת"ל במערות ובמצדות תהלים נז בברחו מפני שאול במערה. וכן הוא אומר תהלים קיט ונפשי בכפי תמיד. אבל משלמד דוד תורה ונתרגל, מהו אומר? תהלים קיט טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. שזהב וכסף מוציאים את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא, אבל תורה מביאה את האדם לחיי העולם הבא. וכן הוא אומר תהלים קלט ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם. שמואל ב ז זאת תורת האדם.

נמצאת אומר: שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. כתר כהונה - זכה אהרן ונטלו. כתר מלכות - זכה דוד ונטלו. הרי כתר תורה מונח, כדי שלא יתן פתחון פה לבאי העולם לומר "אלו היה כתר מלכות וכתר כהונה מונחים - הייתי זוכה בהן ונוטלן", הרי כתר תורה מונח לכל באי העולם, שכל שזוכה בו - מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים וזוכה בכולם; וכל מי שאין זוכה בו - מעלה אני עליו כאלו שלשתם מונחים ולא זכה באחת מהם.

וא"ת: מי גדול משניהם? - היה ר' שמעון בן אלעזר אומר: גדול הממליך או המלך? - הממליך. העושה שרים או העושה שררה? - הוי אומר העושה שררה. כל עצמו של שני כתרים, אין באים אלא מכחה של תורה! וכן הוא אומר משלי ח "בי מלכים ימלכו ובי שרים ישורו".

גדולה ברית שנכרתה לו לאהרן מברית שנכרתה לדוד: אהרן זכה לבנים - צדיקים ורשעים. ודוד זכה לצדיקים, ולא לרשעים, וכן הוא אומר "אם ישמרו בניך את בריתי" וגו' ואומר קהלת יב "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם":

<< · מ"ג במדבר · יח · כ · >>