מ"ג במדבר יח יח


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה וּכְשׁוֹק הַיָּמִין לְךָ יִהְיֶה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשׁ֥וֹק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּבִשְׂרְהוֹן יְהֵי לָךְ כְּחַדְיָא דַּאֲרָמוּתָא וּכְשָׁקָא דְּיַמִּינָא דִּילָךְ יְהֵי׃
ירושלמי (יונתן):
וּבִשְרְהוֹן יְהֵי לָךְ לְמֵיכַל הֵי כְּחַדְיָא דַאֲרָמוּתָא וְהֵי כְשַׁקָא דְיַמִינָא דִילָךְ יְהֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כחזה התנופה וכשוק הימין" - (זבחים נו) של שלמים שנאכלים לכהנים לנשיהם ולבניהם ולעבדיהם לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד

"לך יהיה" - (ספרי) בא רבי עקיבא ולמד הוסיף לך הכתוב הויה אחרת שלא תאמר כחזה ושוק של תודה שאינו נאכל אלא ליום ולילה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מב ""ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה", כל מימרא זו מובא בזבחים (דף נז), כי יש להסתפק בכור לכמה נאכל, שיש להקישו לחטאת ואשם שהם מתנה לכהן. ואף אחר שכתוב ובשרם יהיה לך כחזה התנופה י"ל כחזה ושוק של תודה, לכן הוסיף לך יהיה, שיהיה לך לזמן אכילתם להקל באכילתם כשלמים, ור' ישמעאל ס"ל שאין לדמותו לתודה שתודה גופא לא ידעינן רק משלמים ואין למדין מן הלמד, ור"ע לשטתו שס"ל דהימנו וד"א לא הוה למד מן הלמד, ור' ישמעאל ס"ל שלך יהיה מוסיף בכור בע"מ, ור"ע יליף לה מן ובשרם בל"ר, כ"ה בגמ', ור"א למד שנאכל לשני ימים ממ"ש לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה כמ"ש בבכורות (דף כז), ויסבור שמ"ש לך יהיה מוסיף שאף בכור

בע"מ מתנה לכהן, כמ"ש בגמ' שם:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

ובשרם יהיה לך כחזה התנופה. בא הכתוב והקיש את הבכור לחזה ושוק של שלמים: מה שוק שלמים וחזה נאכלים לשני ימים ולילה אחד - אף הבכור יהיה נאכל לשני ימים ולילה אחד. אמרו לו תלמידיו: רבינו, למדנו! אמר להם: בכור קדשים קלים ושלמים קדשים קלים. מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף הבכור נאכל לשני ימים ולילה אחד.

היה רבי יוסי הגלילי אומר: כשבא תחילה לשמש את חכמים אמר לו: רבי חטאת מתנה לכהן ובכור מתנה לכהן. מה חטאת נאכלת ליום ולילה אף בכור נאכל ליום ולילה. אמר לו: בני, אלמוד דבר מדבר, ואדון דבר מדבר. אלמוד דבר שהוא קדשים קלים מדבר שהוא קדשים, ואל אלמוד דבר שהוא קדשים קלים מדבר שהוא קדשי קדשים. אמר לו: רבי אלמוד דבר מדבר, ואדון דבר מדבר. אלמוד דבר שמתנה לכהן מדבר שמתנה לכהן, ואל אלמוד דבר שמתנה לכהן מדבר שאין מתנה לכהן, שמתנה לכל אדם. שתק רבי טרפון וקפץ ר' עקיבא: אמר לו: בני, כך אני דורש: ובשרם יהיה לך כחזה התנופה. בא הכתוב והקיש בכור לחזה ושוק של שלמים: מה חזה ושוק של שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. אמר לו: אתה מקישו לחזה ושוק של שלמים, ואני מקישו לחזה ושוק של תודה: כשם שאלו נאכלים ליום ולילה כך הבכור נאכל ליום ולילה! אמר לו: בני כך אני דורש: ובשרם יהיה לך כחזה התנופה - אין צריך לומר יהיה, אלא ריבה בו הכתוב הוייה אחת, שיהיה נאכל לשני ימים ולילה אחד.

אמר ר' שמעון: וכי תודה מאין למדה? לא משלמים? ודבר הלמד ממקום אחד אתה בא ללמד הימנו? למד מן הלמד? הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון: ובשרם יהיה לך, בא הכתוב והקיש את הבכור לחזה ושוק של שלמים: מה חזק ושוק של שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד, אף הבכור לשני ימים ולילה אחד. אתה אומר לשני ימים ולילה אחד, או אינו אלא ליום ולילה? ת"ל דברים טו לפני ה' אלהיך תאכלנו שנה בשנה, מלמד שנאכלים לשני ימים ולילה אחד.

<< · מ"ג במדבר · יח · יח · >>