מ"ג במדבר יז כה


<< · מ"ג במדבר · יז · כה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה הָשֵׁב אֶת מַטֵּה אַהֲרֹן לִפְנֵי הָעֵדוּת לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת לִבְנֵי מֶרִי וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם מֵעָלַי וְלֹא יָמֻתוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה אֲתֵיב יָת חוּטְרָא דְּאַהֲרֹן קֳדָם סָהֲדוּתָא לְמַטְּרָא לְאָת לְעַמָּא סָרְבָנָא וִיסוּפָן תּוּרְעֲמָתְהוֹן מִן קֳדָמַי וְלָא יְמוּתוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אָתֵיב יַת חוּטְרָא דְאַהֲרן קֳדָם סַהֲדוּתָא לְמַטָרָא לְאָת לִבְנַיָא סַרְבָנַיָא וִיסוּפַן תּוּרְעֲמַתְהוֹן מִן קֳדָמַי וְלָא יְמוּתוּן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ותכל תלונתם" - כמו ותכלה תלונתם לשון זה שם מפעל יחיד ל' נקבה כמו תלונתם מרמורי"ש בלע"ז ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם תלונתם תלונה אחת תלונותם שם דבר בל' יחיד ואפילו הם תלונות הרבה

"למשמרת לאות" - לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה 


רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת – לְזִכָּרוֹן, שֶׁבָּחַרְתִּי בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן, וְלֹא יִלּוֹנוּ עוֹד עַל הַכְּהֻנָּה.
וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם – כְּמוֹ 'וְתִכְלֶה תְּלוּנּוֹתָם'. לָשׁוֹן זֶה – שֵׁם מִפְעָל יָחִיד לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ 'תְּלוּנָּתָם', מורמורדי"ץ [murmurdiz = קול תלונות[2]] בְּלַעַז. [וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין "תְּלוּנּוֹתָם" לִ'תְלוּנָתָם': 'תְּלוּנָתָם' – תְּלוּנָה אַחַת; 'תְּלוּנּוֹתָם' – שֵׁם דָּבָר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וַאֲפִלּוּ הֵם תְּלוּנוֹת הַרְבֵּה].

רשב"ם

לפירוש "רשב"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לאות לבני מרי: לדורות הבאים שירצו למרוד כגון עזיה:

ותכל תלונותם: ותכלה את תלונותם של ישראל כמו צו מן צוה:


רמב"ן

לפירוש "רמב"ן" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למשמרת לאות" - לזכרון שבחרתי לאהרן לכהן ולא ילינו עוד על הכהונה לשון רש"י ואין המטה הזה אות רק על מטה לוי שנבחר משאר השבטים לא על אהרן שתהיה לו הכהונה והנכון למשמרת לאות על שבט לוי תמורי הבכורות כי השריפה אות על הכהונה והפרח על הלויה כמו שפירשתי (בפסוק ו) וזה טעם פרח מטה אהרן לבית לוי (פסוק כג) כי לכל בית לוי פרח ובזכותם ואפשר שכיון שנודע במטה שאין השם חפץ בבכורות והוא חפץ בשבט לוי שתהיה הכהונה לאהרן בלא תרעומת כי הוא הנכבד בשבט והנשיא בהם במטה ולו תאות שררת השבט ההוא ואינו נכון בעיני כי גרשון בכור לוי

ספורנו

לפירוש "ספורנו" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ותכל תלונותם" וזאת המשמרת והאות תכלה את תלונותם שלא יוסיפו להתלונן:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"השב את מטה אהרן לפני העדות", וזה משני טעמים: [א] למשמרת להיות ציון אל אהרן עצמו שהוא ושבטו שהמטה מורה עליו יהי' תמיד לפני העדות שומרי משמרת

ה' ועבודתו, [ב] שיהיה לאות לבני מרי שלא יחלקו עוד על הכהונה כי בא האות והמופת על הכהונה והלויה, ותכל פעל יוצא המשמרת והאות תכלה את תלונותם ותמנע אותם

מלהתלונן בעתיד:

בעל הטורים

לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

לבני מרי. מכאן למד משה שקראם ממרים:

<< · מ"ג במדבר · יז · כה · >>


  1. ^ רש"י רואה כנראה ב"תלונותם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".
  2. ^ רש"י רואה כנראה ב"תלונותם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".