מפרשי רש"י על במדבר יז כה


| מפרשי רש"י על במדברפרק י"ז • פסוק כ"ה |
ב • ג • ה • יג • יח • כא • כג • כה • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


במדבר י"ז, כ"ה:

וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְא֖וֹת לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧ל תְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃


רש"י

"ותכל תלונתם" - כמו ותכלה תלונתם לשון זה שם מפעל יחיד ל' נקבה כמו תלונתם מרמורי"ש בלע"ז ויש חילוק בין תלונותם לתלונתם תלונתם תלונה אחת תלונותם שם דבר בל' יחיד ואפילו הם תלונות הרבה

"למשמרת לאות" - לזכרון שבחרתי באהרן הכהן ולא ילונו עוד על הכהונה


רש"י מנוקד ומעוצב

לְמִשְׁמֶרֶת לְאוֹת – לְזִכָּרוֹן, שֶׁבָּחַרְתִּי בְּאַהֲרֹן לְכֹהֵן, וְלֹא יִלּוֹנוּ עוֹד עַל הַכְּהֻנָּה.
וּתְכַל תְּלוּנֹּתָם – כְּמוֹ 'וְתִכְלֶה תְּלוּנּוֹתָם'. לָשׁוֹן זֶה – שֵׁם מִפְעָל יָחִיד לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמוֹ 'תְּלוּנָּתָם', מורמורדי"ץ [murmurdiz = קול תלונות[1]] בְּלַעַז. [וְיֵשׁ חִלּוּק בֵּין "תְּלוּנּוֹתָם" לִ'תְלוּנָתָם': 'תְּלוּנָתָם' – תְּלוּנָה אַחַת; 'תְּלוּנּוֹתָם' – שֵׁם דָּבָר בִּלְשׁוֹן יָחִיד, וַאֲפִלּוּ הֵם תְּלוּנוֹת הַרְבֵּה].

מפרשי רש"י

[יד] לשון זה מפעיל יחיד וכו'. שהרי כתב "ותכל" בלשון יחיד, ולא כתב 'ותכלנה' לשון רבים. ומה שכתב שאפילו הם תלונות הרבה - מדלא כתיב תלונתם הנו"ן בקמץ, דהוי משמע תלונה יחידית, אבל תלונותם הנו"ן בחולם הוא שם דבר, בין שהוא תלונה אחת בין שהם רבים, כמו 'רוממות' 'גבהות', שאין חילוק בין יחיד ובין רבים, כן אין חילוק בין אחת ובין רבים בלשון 'תלונותם'. אבל 'תלונה' יבוא על ענין שהוא תלונה, ולפיכך יתרבה ויאמר 'שתי תלונות' על שני ענינים שהם תלונות, אבל 'תלונות' בחולם אינו בא על ענין שהוא תלונה, רק על התלוננות, כמו רוממות. וכן יאמר "תלונות" בחולם, ולא יוכל להתרבות. ודבר זה נראה אלי פשוט:

[טו] ולא ילינו עוד על הכהונה. הקשה הרמב"ן, דהא נס המטה לא היה רק על בחירת השבט, לא על כהונת אהרן. ונראה שאין הדבר כן, אלא אות המטה הוא על הכהונה, מצד שראוי בזה השבט הכהונה, ולפיכך לקח מכל שבט ושבט מטה אחד, ושם הנשיא כתב על המטה, מפני שהכהן הוא נבחר בשביל השבט, והיה המטה מכל שבט ושבט, ושם הפרטי הוא הנשיא, לומר כי הקב"ה בוחר בכהן הפרטי בעבור שהוא בתוך השבט הזה, לכך המטה היה לכל השבט, והשם על שם הנשיא. וכן כתיב בפירוש (פסוק כג) "והנה פרח מטה אהרן לבית לוי", אמר כי פרח מטה אהרן בשביל שהוא לבית לוי. ולפיכך עיקר הנס היה על הכהונה, ומאחר שהיה הסימן שהובחר אהרן בשביל שהוא בתוך שבט לוי, נמצא שיש קדושה מיוחדת לשבט, וקדושה מיוחדת לאהרן; קדושה מיוחדת לשבט להיותם לוים, וקדושה מיוחדת לאהרן להיות נבחר מהם לכהונה, וזה נכון וברור:

  1. ^ רש"י רואה כנראה ב"תלונותם" שם קיבוצי המורה על תלונות הרבה בלשון יחיד, בניגוד ל"תלונתם" ול"תלונותיהם".