מ"ג במדבר יג לג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֙ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְתַמָּן חֲזֵינָא יָת גִּבָּרַיָּא בְּנֵי עֲנָק מִן גִּבָּרַיָּא וַהֲוֵינָא בְּעֵינֵי נַפְשַׁנָא כְּקִמְצִין וְכֵן הֲוֵינָא בְּעֵינֵיהוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְתַמָן חָמֵינָא יַת גַבְרַיָא בְנֵי עֲנָק מִגְנִיסַת גוּבְרַיָא וַהֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁתָנָא הֵי כְקַמְצָן וְהֵיכְדֵין הֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁיהוֹן: |
רש"י
"וכן היינו בעיניהם" - שמענו אומרים זה לזה נמלים (רא"ם ובס"א חגבים) יש בכרמים כאנשים (סוטה לה)
"ענק" - שמעניקים חמה בקומתן
ואם תאמר, אם כן בלא אמירה שלהם שאמרו 'נמלים יש בכרם' יש למילף שהיו בעיניהם כחגבים, והשיעור שהוא לנו - כך יש להם, ואם כן למה הוצרכו רז"ל (סוטה דף לה.) לומר כי שמעו שהיו אומרים 'נמלים יש בכרם', זה אינו, דעל כרחך ליכא למילף משיעור זה שכך היינו בעינינו, דאם כן, למה הוצרך להם לומר "וכן היינו בעיניהם", די שיאמר "ונהי בעינינו כחגבים", וממילא גם אצלם היה כשיעור הזה, [ו]על כרחך אין למילף מזה, לפי שיש לומר שהקדוש ברוך הוא הטיל יראתם ופחדם על האומות עד שהיו בעיניהם של אומה כענקים. וכן יש במדבר רבה שכך אמר להם הקדוש ברוך הוא; מי הגיד לכם, שמא הייתם בעיניהם כענקים. אלא מפני שאמרו 'נמלים יש בכרם' אז ידעו שהם קטנים בעיניהם ולא גדולים, ומאחר שהיו קטנים בעיניהם - ממילא היו בעיניהם כפי השיעור אשר לנו בעינינו, והיינו כחגבים, שכך היינו בעינינו כחגבים. ובודאי יותר מחגבים לא היינו בעיניהם, שהרי הם אמרו 'נמלים יש בכרם':
ואם תאמר, מה דוחקיה לומר שהיו הם אומרים 'נמלים יש בכרם', שמא אמרו 'חגבים יש בכרם', והשתא תו לא צריך לכל הנזכר לפני זה. ויראה, דיש דיוק מהא דכתיב "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם", דלא הוי למכתב רק 'והיינו בעיניהם כחגבים', וממילא כמו כן היינו בעינינו כחגבים, [ד]מאי שנא, [ד]אם היו בעיניהם של אומות כחגבים - כך היו בעיני עצמם כחגבים, שהשיעור אצל האומות בודאי כך הוא אצל עצמם, דלמה יטעו בעצמם. ועוד, דהוי למכתב 'והיינו בעינינו ובעיניהם כחגבים', ולא הוי צריך למכתב "וכן היינו". אלא לכך כתב הכי, משום דלא ידעינן שיעור חגבים אלא משיעור שהיו בעצמם משערים, לפי שהיו אומרים 'נמלים יש בכרם', ודרך לקרוא כל דבר קטן 'נמלה', ועדיין לא ידענו איך היו בעיניהם, לכך כתב "ונהי בעינינו כחגבים", וממילא "וכן היינו בעיניהם", כמו שפירשנו למעלה. כך הוא דעת רש"י:
[כט] שמעניקים וכו'. פירוש, כל כך גדולים עד שנראה כי החמה מונח כמשא עליהם, כל כך גדולים הם:בד"ה וכן היינו כו' שיבוש נפל כו' נ"ב ומהרא"י בשם דודו מהר"ר אהרן הקדוש פי' כי הנמלים שבא"י גדולים כחגבים שבכאן והנראה בעיני שכולן לא כיונו לדעת רש"י כי רש"י פירש ע"פ התרגום שפי' כקמצין וכן איתה בגמ' דסוטה דף ל"ה דמי' לקמצ' באילנ' דהיינו נמלה ותדע דהא בשמיני מתרגם החגב חגבה והכא פ' קמצין ובריש פרק הרואה פירש"י להדיא קמצין נמלין ואפשר דשם נמלין קרוין בלשון אמוריים חגבים וק"ל מהרש"ל:רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם – שָׁמַעְנוּ אוֹמְרִים זֶה לָזֶה: נְמָלִים[2] יֵשׁ בַּכְּרָמִים כַּאֲנָשִׁים (סוטה ל"ה ע"א).
עֲנָק – שֶׁמַּעֲנִיקִים חַמָּה בְּקוֹמָתָן (שם ל"ד ע"ב).
רשב"ם
כחגבים: הנמוך נראה לגבוה ממנו הרבה כחגבים שהם נמוכים מאד, וזה מוכיח היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים:
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
" מן הנפילים" מצד האם:
" וכן היינו בעיניהם" כחגבים או פחות מזה ובשביל זה לא קמו עלינו כי לא החשיבו אותנו ויבז בעיניהם להרע לנו:מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שנולדו מזווג ענק עם בנות הענקים. והנה בכל מדינה ימצאו ענקים ונפילים לפי ערך אנשי המדינה, מדינה שאנשיה ננסים יהיו אנשים הבינונים כנפילים וגדולי הקומה כענקים, אבל בארץ ההיא שאמרו שכל העם הם אנשי מדות וגבהי הקומה א"כ הנפילים שבארץ ההיא הם ענקים במדינה אחרת, וז"ש שהנפילים שם הם בני ענקים של נפילים סתמיים, ועפ"ז ירדנו בעינינו כמה מדרגות, כי גם נגד גדולי הקומה אנחנו ננסים וכ"ש נגד נפילים וכ"ש נגד הנפילים אשר שם שהם כענקים, ובערך זה ונהי בעינינו כחגבים, אבל בעיניהם לא
היינו אף כחגבים רק כן, [כן הוא הנפרד מן כנים, כמ"ש בישעיה במ"ש ויושביה כמו כן ימותון], כמו כנה, היינו בעינים ככנימה וכנה שהיא פחותה מחגב וע"כ לא שמו עלינו לב:בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
כחגבים. ב' במסרה. הכא ואידך ויושביה כחגבים כדאיתא במדרש שענק אחד אכל רמון וזרק הקליפה וכל י"ב מרגלים נכנסו לישב בתוכה מפני הצל וזהו ויושביה כחגבים שישבו בה כחגבים: