מ"ג במדבר ז יז
<< · מ"ג במדבר ז · יז · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַ֒יִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קׇרְבַּ֥ן נַחְשׁ֖וֹן בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃
תרגום
אונקלוס: | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָּא תּוֹרֵי תְּרֵין דִּכְרֵי חַמְשָׁא גְּדֵי חַמְשָׁא אִמְּרִין בְּנֵי שְׁנָא חַמְשָׁא דֵּין קוּרְבָּנָא דְּנַחְשׁוֹן בַּר עַמִּינָדָב׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין חַמְשָׁא בַּרְחֵי חַמְשָׁא אִמְרִין בְּנֵי שְׁנָה חַמְשָׁא דֵין סֵדֶר קוּרְבָּנָא דִי יְקָרֵיב מִנִכְסוֹי נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב: |
ירושלמי (קטעים): | וּלְנִכְסַת קוּדְשַׁיָא קְרֵיב תּוֹרִין תְּרֵין דִכְרִין תְּרֵין גַדְיָין חַמְשָׁא וְאִמְרִין בְּנֵי שַׁתְהוֹן חַמְשָׁא דֵין קוּרְבָּנָא דְיִסְדַר וּקְרַב מִן נִכְסוֹי רַב שִׁבְטָא דִבְנוֹי דִיהוּדָה נַחְשׁוֹן בַּר עַמִינָדָב: |
מדרש ספרי (כל הפרק)
פר אחד בן בקר. שלא היה בעדרו כמוהו:
איל אחד. שלא היה בעדרו כמוהו:
כבש אחד בן שנתו לעולה. מגיד שכולם כשרים לעולה. או כבש שנתפרש בו כשר לעולה, ושאר כולם לא הוכשרו? תלמוד לומר "פר אחד ואיל אחד", מגיד שכולם כשרים לעולה:
ושעיר עזים אחד. לכפר על קבר התהום:
ולזבח השלמים בקר שנים. מגיד שכולם כשרו לזבח השלמים. או בקר שנתפרש בו, כשר לזבח השלמים, ושאר כולם לא הוכשרו לזבח השלמים? ת"ל לזבח השלמים. מגיד שכולן כשרו לזבח השלמים:
קנז. זה קרבן נחשון משלו הביא ולא שגבה מן שבטו והביא.
זה קרבן זה מביא נדבה ואין היחיד מביא נדבה.
זה קרבן זה מביא חטאת שלא על חטא, ואין היחיד מביא חטאת שלא על חטא, זה דוחה את השבת ואת הטומאה ואין היחיד דוחה את השבת ואת הטומאה.
.מלבי"ם - התורה והמצוה
קנז. זה קרבן נחשון ר"ל שהביא משלו כנ"ל ( נשא קנג). ואמר מלת זה שבא להוציא דבר אחר, שאין היחיד מביא קטורת נדבה, כן גרס בפסיקתא זוטרתא, ואין מביאין חטאת שלא על חטא ושאין קרבן יחיד אחר דוחה שבת וטומאה, שנשיא אפרים הקריב בשבת, ונשיאים הראשונים לא הטהרו מטומאת מת שלא נשרפה הפרה עד יום השני.