מ"ג במדבר ז יג
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת כֶּסֶף אַחַת שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְקׇרְבָּנ֞וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃
תרגום
אונקלוס (תאג'): | וְקוּרְבָּנֵיהּ מְגִסְּתָא דִּכְסַף חֲדָא מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין הָוֵי מַתְקָלַהּ מִזְרְקָא חַד דְּכַסְפָּא מַתְקָלֵיהּ שִׁבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי קוּדְשָׁא תַּרְוֵיהוֹן מְלַן סוּלְתָּא דְּפִילָא בִמְשַׁח לְמִנְחָתָא׃ |
ירושלמי (יונתן): | וְקוּרְבָּנֵיהּ דְמִקְרַב פְּיוֹלֵי דִכְסַף חֲדָא גִילְדָא סְמִיךְ מְאָה וּתְלָתִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁא הֲוַת מַתְקְלָא מַזִירְקָא חָד דִכְסַף דְגִילְדָא קַלִישָׁא שׁוּבְעִין סִלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁא תְּרֵין מָאנַיָא הָאִילֵין קְרֵיב יַתְהוֹן מַלְיָן סְמִידָא מִן אַפְרָשׁוּתָא פְּתִיכָא בִּמְשַׁח זֵיתָא לְמִנְחָתָא: |
ירושלמי (קטעים): | וְקוּרְבָּנֵיהּ דְיִקְרַב פַיְילֵי דִכְסַף חָד מְאָה וּתְלָתִין סַלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁא הֲוַת מַתְקְלָא מִזְרָק חָד דִכְסַף תְּקַל שׁוּבְעִין סַלְעִין בְּסִלְעֵי בֵּית קוּדְשָׁא תְּרֵין מָאנַיָא הָאִלֵין קָרִיב יַתְהוֹן מַלְיָין סוּלְתָּא פַיְילָתָא וּמִזְרָקָא מֵעַרְבָא בִּמְשַׁח לְמִנְחָתָא: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
כסדר שכתובים בארבעה דגלים הביאו קרבנותיהם, דגל יהודה ואחר כן דגל ראובן ואחרי כן דגל אפרים ואחרי כן דגל דן:
רמב"ן
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
מדרש ספרי
• לפירוש "מדרש ספרי" על כל הפרק •
קנה. מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש אין לי אלא מזרק שנתפרש בו בשקל הקדש, קערה מנין ת"ל שניהם. מה זה בשקל הקדש אף זה בשקל הקדש. ר' חנניא בן אחי ר' יהושע אומר אין צריך שהרי כבר נאמר כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש. ומה ת"ל שניהם מלאים, לפי שהוא אומר שלשים ומאה משקלה, שומע אני הואיל ולא שוה לו במשקל לא ישוה לו במדה, [ת"ל שניהם מלאים.] ומה הפרש בין קערה למזרק קערה גלדה עבה, מזרק גלדו דק. שניהם מלאים סלת מן הנדבה.
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנד. המקריב את קרבנו וקרבנו , למה כפל שם קרבנו, ופי' שבא ללמד שגם הכלים היו מכלל הקרבן כי נעשו להיות כלי שרת והוקדשו תיכף.
קנה. שניהם מלאים סלת , מספר שניהם מיותר, ופי' חז"ל שבא להורות על השווי כמה שאמרנו בהתו"ה ( אחרי יז) שמלת שני מורה על השווי. וס"ל להת"ק שבא ללמד שמה שנאמר בשקל הקדש מוסב גם על הקערה. ור' חנניא אמר שזה ידעינן מן סכום הכולל שאמר שהיה בשקל הקדש. ומפרש שבא ללמד שהיו שוים במדה. ונראה דת"ק ס"ל שזה לא צריך להשמיענו, כי כבר בארתי בהתו"ה (שמיני מד) שמנחת נחשון היתה מנחת נסכים [כמו שאמר רש"י במנחות דף ה' ע"ב ד"ה שניהם מלאים] שלכן אמר שם שהותרה לאכול באנינות משום שהיתה קדשי שעה. כי מנחת נסכים [שיכול אדם להתנדב כמ"ש במנחות דף ק"ד ע"ב] נשרפת וכולה כליל כמש"ש (דף קו) וזו היתה נאכלת. ולכן נקראת קדשי שעה.
ולפ"ז אם נטעה לומר שלא היה מדתם שוה מצד שגלדן היה שוה, וא"כ היה מדת הקערה לערך מדת המזרק כערך מספר שלשה עשר אל מספר שבעה, ואיך הביאו בתוך הכלים מנחת נסכים, שהם או עשרון או שני עשרונים או ג' עשרונים ואין לערב מנחה במנחה. ואם היה בהמזרק עשרון, היה בהקערה עשרון וששה שביעית עשרון, ולא נתקדשה המנחה כמ"ש בזבחים (דף ח') ומנחות (דף פ"ח) אין מלאים אלא שלמים. וממילא ידענו ששניהם היו שוים במדה, כי זה גלדו עבה וזה גלדו דק.
אולם ר' חנניא סבירא ליה שמנחת נחשון היתה מנחת נדבה מא' מחמשת מיני מנחות ולא ס"ל שהיתה קדשי שעה. כי ס"ל כמ"ש שמפני הטומאה שרפוה, שלדידיה א"צ לסברא זו. וא"כ יש לטעות ששניהם היה גלדן שוה, וא"כ לא היה מדתם שוה, והיה בהקערה מנחה של שלשה עשר עשרונים ובהמזרק היה מנחה של שבעה עשרונים. שבחמשה מיני מנחות יכול להביא ששים עשרונים בכלי אחד. וע"כ מפרש שצריך מלת שניהם ללמד על שוויי המדה. ועז"א שניהם מלאים סלת מן הנדבה, ר"ל של חמשת מיני מנחות שמביאים בנדבה וע"כ היו נאכלים כדין וזה כר' חנניא.
בעל הטורים
• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק •
שלשים ומאה משקלה; כנגד שנות אדם עד שנולד שת:
שבעים שקל. כנגד שבעים שהניח לבניו [2] ולהצילם משבעים אומות:
שבעים שקל. בגימטריא שבעים נפש בשביל שבעים שידדו למצרים: