מ"ג במדבר ז יד
<< · מ"ג במדבר ז · יד · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כַּף אַחַת עֲשָׂרָה זָהָב מְלֵאָה קְטֹרֶת.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃
תרגום
| אונקלוס: | בָּזִכָּא חֲדָא מַתְקָלַהּ עֲשַׂר סִלְעִין הִיא דִּדְהַב מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמַיָּא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בָּזִיכָא חֲדָא מַתְקְלָא עֲשַר סִלְעִין דִכְסַף וְהִיא הֲוַת דִדְהַב טָב קָרִיב יָתָהּ מַלְיָא קְטוֹרֶת בּוּסְמָנִין טָבִין מִן אַפְרָשׁוּתָא: |
| ירושלמי (קטעים): | בָּזִיךְ חֲדָא מַתְקְלָא עַשְרָא סַלְעִין דִי הֲוַת דְדַהֲבָא קָרִיב יָתָהּ מַלְיָא רֵישֵׁי בּוּסְמָנִין טָבִין וּמְפֻטְמִין וְדַכְיָין לִקְטוֹרֶת בּוּסְמַיָא: |
רש"י (כל הפרק)
"עשרה זהב" - כתרגומו משקל עשר שקלי הקדש היה בה
"מלאה קטרת" - לא מצינו קטרת ליחיד ולא על מזבח החיצון אלא זו בלבד והוראת שעה היתהרש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)
מְלֵאָה קְטֹרֶת – לֹא מָצִינוּ קְטֹרֶת לְיָחִיד, וְלֹא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן, אֶלָּא זוֹ בִּלְבָד; וְהוֹרָאַת שָׁעָה הָיְתָה (מנחות נ' ע"ב).
מדרש ספרי (כל הפרק)
מלבי"ם - התורה והמצוה
קנו. כף אחת , כבר התבאר אצלי בהתו"ה מצורע ( מצורע יז) שכ"מ שנאמר מספר אחד על שם היחיד יש בו דרוש, כי הוא מיותר. ודריש בספרי מובא בפסחים (דף י"ט) ובכ"מ הכתוב עשה לכל מה שבכף אחת לענין צירוף. והנה גם מ"ש מספר אחד בקערה ומזרק מיותר ומורה ג"כ על זה. שהכלי מאחדת כל אשר בתוכו, רק שבקטורת הוא רבותא יותר שחבת הקדש מכשרת. ושגם הקטורת אחר שהיה קטורת נדבה היה צריך לכלי, שכל שא"צ לכלי אינו מצרפו. ובאמת הרמב"ם (פי"ב מה' אבות הטומאה) פסק שהיא רק מדרבנן וקרא אסמכתא.
ובמ"ש כף אחת עשרה זהב יל"פ כף אחת כסף משקלו עשרה שקלי זהב, שאל"כ היל"ל כף אחת זהב עשרה. אך למטה מפורש כפות זהב שתים עשרה עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה, ומ"ש מלאה קטורת היינו קטורת נדבה והיה הוראת שעה כמ"ש במנחות (דף נ).