פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות במדבר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ עַד מְלֹאת הַיָּמִם אֲשֶׁר יַזִּיר לַיהוָה קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כׇּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְר֔וֹ תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשׁ֑וֹ עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהֹוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔ה גַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֽׁוֹ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
כָּל יוֹמֵי נְדַר נִזְרֵיהּ מַסְפַּר לָא יִעְבַּר עַל רֵישֵׁיהּ עַד מִשְׁלַם יוֹמַיָּא דִּנְזִיר קֳדָם יְיָ קַדִּישׁ יְהֵי יְרַבֵּי פֵירוּעַ שְׂעַר רֵישֵׁיהּ׃
ירושלמי (יונתן):
כָּל יוֹמֵי נְדַר נִזְרֵיהּ גְלָב לָא יְעִבַּר עַל רֵישֵׁיהּ עַד זְמַן מִשְׁלַם יוֹמַיָא דְיִפְרֵשׁ לִשְׁמָא דַיְיָ קַדִישׁ יְהֵי מַרְבֶּה פֵּרוּעַ שְעַר רֵישֵׁיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"קדש יהיה" - (ספרי) השער שלו לגדל הפרע של שער ראשו

"פרע" - נקוד פתח קטן (סגול) לפי שהוא דבוק לשער ראשו פרע של שער ופירוש של פרע גידול של שער וכן (ויקרא כא) את ראשו לא יפרע ואין קרוי פרע פחות מל' יום

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

גדל פרע. שם הפעל מהכבד. וטעם גדל יגדל.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

תער לא-יעבר על ראשו. ובזה ישליך אחרי גוו כל מחשבת יופי ותיקון שיער.

קדש יהיה. נבדל מן התאוות החומריות.

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


צו. כל ימי נדר נזרו הרי הכתוב מוציאו מכלל יין ובא לו ללמד על התגלחת.

צז. כל ימי נדר נזרו נדרו תלוי בנזירותו ולא נזירותו תלויה בנדרו.

צח. תער לא יעבור על ראשו לעשות המגלח כמתגלח.

צט. תער לא יעבור על ראשו אין לי אלא תער, תלש וספסף וסיפר מנין שהוא לוקה את הארבעים, תלמוד לומר קודש יהיה מכל מקום, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר בתער הכתוב מדבר, הא אם תלש וספסף וסיפר אינו לוקה את הארבעים.

ק. עד מלאת הימים אשר יזיר לה' מנין אתה אומר שאם אמר הריני נזיר סתם שמגלח יום שלשים ואחד ואם גלח יום שלשים יצא, תלמוד לומר עד מלאת הימים אשר יזיר לה' וכבר מלאו ימי נזירותו. [או אפילו אמר הריני נזיר שלשים יום אם גלח יום שלשים יצא, תלמוד לומר עד מלאת הימים ועדין לא מלאו.] או אפילו אמר הריני נזיר ק' יום אם גילח ביום שלשים ואחד יצא, תלמוד לומר עד מלאת הימים ועדיין לא מלאו ימי נזירותו. אין לי אלא מי שיש לו הפסק לנזירותו, נזיר עולם מנין. תלמוד לומר כל ימי נזרו קדוש יהיה להביא את נזיר עולם.

קא. קדוש יהיה זו קדושת שער. אתה שמר זו קדושת שער או אינו אלא קדושת הגוף, כשהוא אומר קדוש הוא לה' הרי קדושת הגוף, הא מה תלמוד לומר קדוש יהיה זו קדושת שער.

קדוש יהיה למה נאמר. לפי שהוא אומר וגלח הנזיר פתח אהל מועד אין לי אלא המגלח כמצותו ששערו אסור ואוסר, גלחוהו ליסטים מנין, תלמוד לומר קדוש יהיה מכל מקום.

קדוש יהיה למה נאמר. לפי שהוא אומר גדל פרע שער ראשו, אין לי אלא מי שיש לו שער שינהג בו קדושת שער מי שאין לו שער מנין תלמוד לומר קדוש יהיה מ"מ, דברי רבי יאשיה. ר' יונתן אומר אינו צריך שהרי כבר נאמר כי נזר אלהיו על ראשו בין שאין לו שער ובין שיש לו שער, הא מה תלמוד לומר קדוש יהיה לענין שאמרנו (סתם נזירות שלשים יום שנאמר יהיה יהיה בגי' שלשים יום).

גדל פרע שיער ראשו למה נאמר, לפי שהוא אומר (ויקרא י”ד) והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו אף הנזיר במשמע. ומה אני מקיים גדל פרע שער ראשו בשאר כל הנזירים חוץ מן המנוגע. או אפילו מנוגע ומה אני מקיים יגלח את כל שערו בשאר כל המנוגעים חוץ מן הנזיר, או אף הנזיר תלמוד לומר (וגלח אע”פ נזיר) [קדוש יהיה] גדל פרע שער ראשו.

[גדל פרע] למה נאמר. לפי שהוא אומר והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע, פרוע יגדל פרע, אתה אומר פרוע יגדל פרע, או אינו אלא פרוע כמשמעו. הרי אתה דן נאמר כאן פרוע ונאמר להלן פרוע, מה פרוע האמור להלן גידול שער אף פרוע האמור כאן גידול שער.

קב. כל ימי נזרו (נזיר י”ד) לעשות ימים שלאחר נזירותו כימים שבתוך נזירותו עד הבאת קרבן. או לא יהיה חייב אלא עד שישלים נזירותו, הרי אתה דן הואיל ואסור ביין (ובשכר) ואסור בתגלחת, אם למדתי שעל היין שעשה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, אף תגלחת נעשה בה (שם מ"ד) ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן. ועוד קל וחומר מה היין שאינו (מותר) [סותר] עשה בו ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, חגלחת (שמותרת) [שסותרת] אינו דין שנעשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן. לא אם אמרת ביין (יבמות ה) שלא הותר מכללו לפיכך עשה בו ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, תאמר בתגלחת שהותרה מכללה לפיכך לא נעשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן.הרי טומאה תוכיח (נזיר מ"ד) שהותרה מכללה נעשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, והיא תוכיח לתגלחת שאע"פ שהותרה מכללה נעשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן. לא אם אמרת בטומאה (שם) שהיא סותרת את הכל לפיכך עשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, תאמר בתגלחת שאינה סותרת את הכל לפיכך לא נעשה בה ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך הנזירות עד הבאת קרבן. לא זכיתי מן הדין תלמוד לומר ואחר ישתה הנזיר יין וכי הנזיר שותה יין, אלא מופנה לדון להקיש גזירה שווה. נאמר כאן נזיר ונאמר להלן נזיר מה נזיר האמור להלן עשה בו ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן, אף נזיר האמור כאן עשה בו ימים שלאחר נזירות כימים שבתוך נזירות עד הבאת קרבן.

קג. גדל פרע שער ראשו . למה נאמר. לפי שהוא אומר עד מלאת הימים. שאם אמר הרי נזיר סתם, קורא אני עליו עד מלאת הימים. שומע אני מיעוט ימים שנים, תלמוד לומר גדל פרע שער ראשו. כמה הוא גידול פרע, אין פחות משלשים יום. אבל מחודש ולמעלה אי חודש ויום אחד אי חדש ושני ימים.

<< · מ"ג במדבר · ו · ה · >>