מ"ג אסתר ט כה
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבְבֹאָהּ֮ לִפְנֵ֣י הַמֶּ֒לֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ׃
תרגום שני (כל הפרק)
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אָמַר עִם הַסֵּפֶר – אָמַר הַמֶּלֶךְ בְּפִיו, וְצִוָּה לִכְתֹּב סְפָרִים שֶׁתָּשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה בְרֹאשׁוֹ.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- המפרשים נדחקו על מלת ובבאה שחסר מי הבא
- ומהו עם הספר שאין לו ביאור :
מדרש רבה
פרק ט/פסוק כה
ובבואה לפני המלך (אסתר ט, כה) וגו' כל זה כתב מרדכי לעיל ויכתוב מרדכי את הדברים האלה (שם כ) וגומר, ובבואה לפני המלך והיה לו להזכיר שמה לומר ובבואה אסתר המלכה וגו' רק שלא רצה להזכיר את שמה בפירוש כי אם כתב אסתר ולא כתב המלכה אסתר הרי זה בזיון לה נגד האומות שלא זכר שמה שהיא מלכה ואם יאמר אסתר המלכה והרי אמרו אין לבת אלא לבית והיתה לו לאשה וא"כ איך יקרא מרדכי עצמו שמה מלכה ובודאי אסתר מקפדת על זה כי היה זה כאלו מרדכי עצמו מודה שהיא מלכה אבל בשאר מקום שקורא אותה מלכה מפני שכך נראה שהרי היא עם אחשורוש אבל מרדכי עצמו שהוא יודע שהיא אשתו אם יאמר אסתר המלכה הרי הוא עצמו מודה שהיא לאחשורוש ולכך לא זכר שמה כלל רק אמר ובבואה, ואין להקשות א"כ שאר הבריות יהיה קשה להם זה מה שלא הזכיר שמה ויהיה זה כאלו כתב בפירוש שהיא אשתו אין זה קשיא כיון שלא ידעו שהיא אשתו לא יתלו בזה רק יאמרו שהוא קצור לשון או שהכל יודעים כי אסתר המלכה באה לפני המלך וכתב כי אמר עם הספר כלומר כי אמר הדברים האלו לסופר שיכתוב זה בספר ולא תאמר כי הסופרים כתבו מעצמם רק אחר הכתיבה הובא הספר לפני המלך והסכים המלך על זה ועל זה אמר כי אמר עם הספר כי הוא אמר כך מעצמו ואמר ישוב מחשבתו על ראשו ודבר זה רמז מה שאמרנו למעלה כי ישראל ועמלק הם מחולקים מצד התחלתן לגמרי ולכך אמר ישוב מחשבתו על ראשו כלומר שהוא היה מבקש לעקור התחלת ישראל עד שלא יהיו נמצאים לכך ישוב מחשבתו על ראשו לעקור התחלתו כי הראש התחלה מלשון ראש וראשון והמן וגם זרעו יהיו נעקרים מהתחלתן כמו שהוא היה רוצה לעקור התחלת ישראל, ובגמרא (מגילה דף טז:) (ספר אור חדש עמוד רטו) אמר עם הספר אמרה מיבעי ליה אמר רב נחמן יאמר בפה מה שכתוב בספר, ופי' רש"י ז"ל דפירושו כי מה שבאת אסתר להתחנן לו כל זה יאמר כל שנה ושנה עם הספר שתהא המגילה כתובה לפניהם והפירוש דחוק מאוד כי המשך הפסוקים קשה לפירוש גם מה שאמר יאמר בפה לא היה צריך לומר רק יאמר בספר ובודאי פירושו שתהיה המגילה נקראת ולפי הנראה פירושו כמו שאמרנו וכמו שפירש רש"י ז"ל בפי' המגילה וכך הפי' בבואה לפני המלך בקשה אסתר שיאמר המלך מה שכתב בספר הוא האגרת יאמר בפה כי למעלה כתיב שהאגרת כתב מרדכי בשביל שנתן לו רשות שיכתוב כטוב בעיניו וכדכתי' (אסתר ח, י) ויכתוב בשם המלך אחשורוש ויחתם בטבעת המלך לכך בקשה שיאמר בפה מה שכתוב בספר וישמעו דבר זה מפיו ובשביל כך הדבר יותר יש לו קיום וכל זה כתב מרדכי אל כל היהודים ולפי זה שפיר גרסינן אמרה לו יאמר בפה מה שכתוב בספר וכן עשה אחשורוש אמר בפה מה שכתוב בספר כי ראוי שיאמר בפירוש ההצלה ולא שיאמר ואתם כתבו כטוב בעיניכם שלא יאמרו הבריות כי לא היה דעתו של אחשורוש שכ"כ יעשו ולפי דעתי הגרסא כך אמרה מבעי ליה אלא אמר בפה מה שכתוב בספר כלומר שאמר אחשורוש בפה כל הדברים מה שכתוב בספר ובזה יהיה הכל כמשמעו ואם נפרש כמו שפירש רש"י דברי הגמרא צריך לומר כי בקשה אסתר שיקראו ישראל בפה המגילה הזאת כי אולי אחשורוש יהיה מקפיד על איזה דברים הכתובים במגילה שאינם לכבוד אליו ועל כן בקשה על זה והשיב על זה שיאמר בפה מה שכתוב בספר ופירש שאמרנו הוא נכון.