מ"ג אסתר ט י

מקראות גדולות אסתר


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲ֠שֶׂ֠רֶת בְּנֵ֨י הָמָ֧ן בֶּֽן־הַמְּדָ֛תָא צֹרֵ֥ר הַיְּהוּדִ֖ים הָרָ֑גוּ וּבַ֨בִּזָּ֔ה לֹ֥א שָׁלְח֖וּ אֶת־יָדָֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשרת בני המן" - ראיתי בסדר עולם אלו עשרה שכתבו שטנה על יהודה וירושלים כמו שכתוב בספר עזרא (עזרא ד) ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם ומה היא השטנה לבטל העולים מן הגולה בימי כורש שהתחילו לבנות את הבית והלשינו עליהם הכותים והחדילום וכשמת כורש ומלך אחשורוש והתנשא המן דאג שלא יעסקו אותן שבירושלים בבנין ושלחו בשם אחשורוש לשרי עבר הנהר לבטלן

"ובבזה לא שלחו את ידם" - שלא יתן המלך עין צרה בממון

מדרש רבה (כל הפסוק)

אסתר רבה ט י

<< · מ"ג אסתר · ט · י · >>