<< · מ"ג אסתר · ה · ג · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ׃

תרגום

תרגום אסתר (כל הפרק)

ואמר לה מלכא מה צרוך אית ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך אפילו אם אנת בעיא לפלגות מלכותי אתנינה ליך לחוד למבני בית מוקדשא דאיהו קאם בתחום פלגות מלכותי לא אתן ליך דהכדין קימית בשבועה לגשם ערבאה וסנבלט חורונאה וטוביה עבדא עמונאה דלא למשבק למבני יתיה דדחל אנא מן יהודאי דלמא ימרדון בי הדא בעותא לא אעבד ליך מלתא אחריתי די אנת בעיא מני אגזור ותתעבד בבהילו ורעותיך אתיהב ליך:

​ 

תרגום שני (כל הפרק)

ואמר לה מלכא מה ליך אסתר מלכתא ומה בעותיך רמו לפלגא דמלכותא ואתן לך.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד חצי המלכות" - דבר שהוא באמצע ובחצי המלכות הוא בית המקדש שהתחילו לבנותו בימי כורש וחזר בו וצוה לבטל המלאכה ואחשורוש שעמד אחריו גם הוא ביטל המלאכה ופשוטו של מקרא אף אם תשאלי ממני חצי המלכות אתן לך

רש"י מנוקד ומעוצב

לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת – דָּבָר שֶׁהוּא בְאֶמְצַע וּבַחֲצִי הַמַּלְכוּת; הוּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהִתְחִילוּ לִבְנוֹתוֹ בִּימֵי כֹרֶשׁ, וְחָזַר בּוֹ וְצִוָּה לְבַטֵּל הַמְּלָאכָה (מגילה ט"ו ע"ב). וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שֶׁעָמַד אַחֲרָיו גַּם הוּא בִּטֵּל הַמְּלָאכָה. וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא: אַף אִם תִּשְׁאֲלִי מִמֶּנִּי חֲצִי הַמַּלְכוּת, אֶתֵּן לָךְ.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

השאלות:
הכפל מה לך ומה בקשתך,
מה אמר וינתן לך. ובכל מקום אמר אצל הבקשה ותעש :
מה לך, אחר שהבין כי ודאי איזה דבר גדול הניעה לבא אל המלך ובהחלט שדבר ההוא, הוא, או להסיר ממנו איזה היזק, או בעבור שתשיג איזה תועלת. ולכן אמר מה לך אסתר המלכה, היינו מה הגיע לך מן ההיזק שבעבורו באת, או מה בקשתך להשיג איזה ריוח ותועלת. והנה תחילה לא אמר ותעש, כי לא רצה לתת לה רק אם תבקש דבר לצרכה, לזאת אמר וינתן לך, לא אם תבקש שיעשה דבר לצורך אחרים בעניני המלוכה, שזה נכלל בלשון ותעש :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ה · ג · >>


ג.    [ עריכה ]
"וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ" מה ראה א"ר הונא ע"י שהיו מבזות בבנות ישראל כעורות ואין כל בריה משגיח עליהם לפיכך באו לידי המספק הזה ר' חנינא בר שילקא ור' יהושע דסכנין ור' לוי בשם ר' יוחנן אמרין ישראל וגוי דרים בחצר אחד ושפה ישראל קדרתו ונגע בה הגוי אינה טמאה שפה הגוי קדרתו ונגע בה ישראל הוא אומר טמאה ואפי' נפלו לתוכה כמה שקצים ורמשים הוא אוכלה ואם ישראל עושה את שלו לתוכה הוא שוברה כך כתיב (ירמיה נ, כט): "השמיעו אל בבל רבים כל דורכי קשת וגו'" וכי כסף נטלה שתתן כסף זהב נטלה שתתן זהב (איכה ה, יא): "נשים בציון ענו" מה ת"ל אלא כך אמר הקדוש ברוך הוא אתם להוטים אחר הערוה חייכם שאני מביא עליכם אומה שאינה מבקשת מכם לא כסף ולא זהב הה"ד (ישעיה יג, יז): "הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו" ומה מבקשת מכם "וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו וגו'"
"אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים" מָחוּי היה והיה ממונה על הבתולות ודכוותיה "אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפלגשים" שחוף היה והיה ממונה על הנשים: 

פרק ה/פסוק ג

ומה בקשתך (אסתר ה, ג) וגו' מה שאמר עד חצי המלכות כי לענין הבקשה אי אפשר לבקש יותר מחצי כי אם מבקש יותר מחצי כי דבר זה אינו בקשה דוקא אם מבקשת עד חצי המלכות שנשאר עדיין עיקר המלכות אצל המלך כמו מתחלה והמלך יש כח בידו לתת כמו שירצה אבל יותר מחצי מלכות אם יעשה בקשתה ויתן מחצי המלכות שוב אינו מלך כיון שכבר נתן עיקר המלכות לאחר וא"כ אינו מלך ואין כח בידו לתת רק אם נשאר עדיין מלך אף אחר המתנה.

ובגמרא (מגילה דף טו:) קאמר עד חצי המלכות דבר החוצץ במלכות ומה ניהו זה ב"ה ג"כ הם מפרשים כי אין הנתינה רק דבר שאין מגיע אל עיקר המלכות וב"ה הוא עיקר המלכות וכאשר יבנה ב"ה דבר זה הוא בטול מלכות אחשורוש שהרי כל הסעודה שעשה אחשורוש לא עשה רק כאשר אמר כי לא יהיו נגאלים ישראל עוד כי מלכותם מבטל מלכות אחשורוש ולכך אמר כאן עד חצי המלכות ולא דבר שהוא כל המלכות והוא ב"ה כי אם יבנה ב"ה א"כ ישראל הם במלכותם ומלכות ישראל מבטל מלכות אחשורוש שהוא מד' מלכיות שנתן הש"י בעולמו ומה שאמר (שם) מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך ר"ל אם חסר לך דבר ובזה שייך לומר מה לך כלומר מה חסר לך ומה בקשתך שאתה מבקש כי הבקשה הוא מפני שהדבר שהוא טובה לך.

<< · מ"ג אסתר · ה · ג · >>