מ"ג אסתר ה ד


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתֹּ֣אמֶר אֶסְתֵּ֔ר אִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב יָב֨וֹא הַמֶּ֤לֶךְ וְהָמָן֙ הַיּ֔וֹם אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי לֽוֹ׃

תרגום

תרגום אחד (כל הפרק)

ואמרת אסתר אסתר אין על מלכא שפיר ייתי מלכא והמן יומא דין לשירותא דעבדת לכון:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יבוא המלך והמן" - רבותינו אמרו טעמים הרבה בדבר מה ראתה אסתר שזימנה את המן כדי לקנאו במלך ובשרים שהמלך יחשוב שהוא חשוק אליה ויהרגנו ועוד טעמים רבים

"אל המשתה" - כל סעודה נקראת על שם היין שהוא עיקר

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן – רַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ טְעָמִים הַרְבֵּה בַדָּבָר (מגילה ט"ו ע"ב): מָה רָאֲתָה אֶסְתֵּר שֶׁזִּמְּנָה אֶת הָמָן? כְּדֵי לְקַנְאוֹ בַּמֶּלֶךְ וּבַשָּׂרִים, שֶׁהַמֶּלֶךְ יַחְשֹׁב שֶׁהוּא חוֹשֵׁק אֵלֶיהָ וְיַהַרְגֶנּוּ, וְעוֹד טְעָמִים רַבִּים.
אֶל הַמִּשְׁתֶּה – כָּל סְעוּדָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם הַיַּיִן שֶׁהוּא עִיקָר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

השאלות:

פה אמרה אם על המלך טוב ולקמן (פסוק ח' ופרק ז פסוק ג) אם מצאתי חן.
מה היה כונתה שזימנה את המן לבית המשתה :

יבא המלך. הטעמים שזימנה את המן רבים במפרשים, והיותר קרובים אצלי, הם שלשה, א. בל יחשוב אחשורוש כי משנאה עצמיית שיש לה עליו מבקשת את נפשו, לכן הראית כי היא אין לה עליו שום משטמה רק הצלת נפשה ועמה מבקשת, ב. כדי שתעמיד טענותיה נגדו פתאום שלא יהיה לו פנאי לסדר טענותיו, ולעת מצוא שתוכל להעלות בקל חמת המלך עליו במשתה היין, שבעת ההיא יהיה המלך בטבעו נוח לכעוס ולעשות משפט חרוץ, ג. כי הצלחת המזל כשעולה עד תכלית נקודת הרום, שוב מתחיל לירד כידוע, ואחר שראתה מזל הרשע מצליח עד קצה המעלה ולא חסר לו אך המלוכה, העלתה אותו גם בזה שיהיה בעיניו תכלית הצלחתו כמו שיתבאר בפסוק י"ב, שמעתה תתחיל המסיבה להתהפך בהכרח להורידו אל עמקי בור.

והנה פה לא אמרה אם מצאתי חן, כי לדבר כזה שיבא אצלה לשתות א"צ למציאת חן, רק אם על המלך טוב לשתות ולאכול, ואמרה אשר עשיתי, לאמר שהכל נכון באופן שימהר ביאתו ולא ידחנו ליום מחר :

מדרש רבה (כל הפסוק)

<< · אסתר רבה · ה · ד


* קיים ביאור על פיסקה זו, לחץ על אות הפיסקה

ד.    [ עריכה ]
"וְהַנַּעֲרָה אֲשֶׁר תִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְגוֹ'" מי הגון לדבר זה? - מרדכי,

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי".

ודכוותיה: (שמות ב, כה): "וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים" - מי הגון לדבר זה? - משה, "ומשה היה רועה".

ודכוותיה: (ש"א ח, כב): "ויאמר שמואל אל העם לכו איש לעירו וגו'", מי הגון לדבר זה? - שאול, שנאמר (שם ט, א) "ויהי איש מבנימין ושמו קיש".

ודכוותיה: (ש"א יז, יא): "וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי ויחתו ויראו מאד", מי הגון לדבר זה? - דוד, "ודוד בן איש אפרתי הזה".

ר' יהושע בר אבירם אמר תרתי: כתיב (שופטים ד, ג): "והוא לחץ את ישראל בחזקה", מהו בחזקה? אמר רבי יצחק: בחירופין ובגידופין המד"א האיך מה דאת אמר
= כמו שאתה אומר
(מלאכי ג, יג): "חזקו עלי דבריכם". מי הגון לדבר זה? - דבורה, הה"ד הדא הוא דכתיב - זהו שכתוב (שופטים ד, ד): "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות".

ר' יהושע בר אבירם אמר חורי: (שם י, יח) "ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל יושבי גלעד", מי הגון לדבר זה? - יפתח, (שם יא, ו) "ויפתח הגלעדי היה גבור חיל".

<< · מ"ג אסתר · ה · ד · >>