מ"ג אסתר ד ו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּצֵא הֲתָךְ אֶל מָרְדֳּכָי אֶל רְחוֹב הָעִיר אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּצֵ֥א הֲתָ֖ךְ אֶֽל־מׇרְדֳּכָ֑י אֶל־רְח֣וֹב הָעִ֔יר אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ׃
תרגום
תרגום אסתר (כל הפרק)
ונפק התך למללא לות מרדכי לפתאה דקרתא די לקדם תרע פלטרין דמלכא:
תרגום שני (כל הפרק)
ונפק התך לות מרדכי לפתיא דקרתא דקדם תרע בית מלכא.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
מדרש רבה
"וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים" מה ראה ממוכן לקפוץ בעצה תחלה מכאן שהדיוט קופץ בראש ר' פנחס ור' חלקיה בשם ר' סימון ור' אלעזר ור' יוחנן חד אמר דינינו כדיניהם וחרינא אמר אין דינינו כדיניהם מאן דאמר דינינו כדיניהם כדתנן (סנהדרין לב, א) "דיני ממונות הטהורות והטמאות מתחילין מן הגדול ודיני נפשות מתחילין מן הצד" ומאן דאמר אין דינינו כדיניהם מה מקיים "וַיֹּאמֶר מְמוּכָן" נראין דברי ר' יהודה נראין דברי ממוכן.
ר' יוחנן אמר תלתא אמוראין חד אמר ע"י שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכא וחרינא אמר על ידי שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים וחרינא אמר ע"י שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות מאן דאמר על ידי שהיתה מסטרתו בקורדקין שלה על פניו לכאן ולכאן שאמר "לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה" ומאן דאמר ע"י שלא הזמינה את אשתו לסעודת נשים שאמר "כִּי יֵצֵא דְּבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן" הדא היא דלא הות תמן מאן דאמר על ידי שהיתה לו בת והיה מבקש להשיאה למלכות שאמר "וּמַלְכוּתָה יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה":
אור חדש
פרק ד/פסוק ו
ויצא התך (אסתר ד, ו) וגו' כלומר אל תוך העיר הלך כי מרדכי אי אפשר שיבא אל שער המלך בלבוש שק ושילך התך למקום רחוק מן שער המלך אין לאדם חשוב כמו התך שילך לבדו למקום רחוק והיה צריך שיקח עמו משרתיו ולא רצה שישמע האדם הדברים שיאמר לו מרדכי ולפיכך אמר שהלך אל רחוב אל שער המלך והוא קרוב לכך יכול ללכת לבדו בלא אחר עמו כי לא נקרא זה הליכה,