מ"ג איוב מא כד
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אַחֲרָיו יָאִיר נָתִיב יַחְשֹׁב תְּהוֹם לְשֵׂיבָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אַ֭חֲרָיו יָאִ֣יר נָתִ֑יב
יַחְשֹׁ֖ב תְּה֣וֹם לְשֵׂיבָֽה׃
רש"י
"יחשוב תהום לשיבה" - תהום חשוב לפניו בחלשות ותשות
"לשיבה" - לחלשות של זקנה ושיבהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"אחריו" - כשהוא שט בים ודוחה הוא את מי הים בדרך הלוכו ואחר כי ישוט להלאה יאיר נתיבתו ר"ל הנתיב שהלך בו נראה הוא פנוי ממים כי לרוב רחבו לא במהרה ישובו המים לכסות רוחב הנתיב
"יחשוב תהום לשיבה" - כי בדרך מהלכו נדחו המים ממקומו ומעט מן המים נשאר מתחת לו ומחשיב הוא את התהום בעיני הרואה לאיש שיבה כי המקום ההוא יהיה לבן כי כשהמים עמוקים נראה חשוך ושחור אבל כשאינם עמוקים נראה לבן א"כ במהלכו ימעיט גובה המים ומחשיב התהום בעיני הרואה לאיש שיבה במראה לבן
מצודת ציון
"נתיב" - שביל ודרך
"תהום" - עומק היםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"יחשב תהום". דרך המליצה להשאיל שכל וחכמה לכל העצמים, כמו יבין מפרשי עב, כאשר יהגה האריה התהום מושב כן בלבבו, כי אחריו יאיר נתיב לשיבה: