מ"ג איוב מא כה

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין על עפר משלו העשו לבלי חת

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין עַל עָפָר מָשְׁלוֹ הֶעָשׂוּ לִבְלִי חָת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵֽין־עַל־עָפָ֥ר מׇשְׁל֑וֹ
הֶ֝עָשׂ֗וּ לִבְלִי־חָֽת׃

רש"י

"אין על עפר משלו" - מ"ם חטף קמץ ופתרונו ממשלתו שאין בריה מושלת עליו והוא שם דבר מושל ושלטון וע"כ המ"ם מנוקדת בחטף קמ"ץ "העשו" - כמו העשוי ולא ידעתי לו ריע ופתרונו העשוי בלי פחד ומחיתה שאינו מתיירא מן הבריות כמו שנאמר בסוס ישחק לפחד ולא ייחת (לעיל לט)

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"העשו" - כמו העשוי ביו"ד ור"ל אשר עשוי ודוגמתו הבאה ליעקב (בראשית מו)ומשפטו אשר באה

"חת" - ענין פחד כמו ואל תחת (יהושע א)

מצודת דוד

"אין על עפר משלו" - אין מי על עפר הארץ להיות נמשל ודומה לו אשר יהיה עשוי לבל יפחד ויחת משום דבר בעולם כאשר הוא לא יחת

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"אין", עתה סיים את וכוחו, אומר אליו אם היה "העשו לבלי חת", ר"ל אם כל היצור העשוי והנוצר, היה נוצר בענין שלא ימצא חת, היינו אימה ופחד, שיש ברואים גדולים שמפילים חתיתם על כל הברואים, אם לא היה חת בכל היצור העשוי, רק שהיו כולם ברואים חלושים, "אז אין על עפר משלו", לא ימצא משלו של העושה והבורא עלי עפר, שעל מי ימשול אחר שכולם יהיו בריאות חלושות ותשי כח, אבל ע"י שהעשוי והנוצר יש בו חת ואימה, שהקטן ירא מן הגדול והחלש מן התקיף תגלה הממשלה העליונה, כי במה.

ביאור המילות

"משלו". מענין ממשלה, "העשו", הנברא והנוצר לבלי חת, בלי חתת ואימה:

<< · מ"ג איוב · מא · כה · >>