פתיחת התפריט הראשי

מ"ג איוב מא י

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ע‍טישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲ‍טִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר
  וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עטישתיו תהל אור" - בכל עטישה ועטישה שהוא מתעטש יהל ותזרח אור

"תהל" - כמו בהלו נרו (לעיל כט)

"ועיניו כעפעפי שחר" - עיניו זורחות ומאירות כדמדומי חמה כמו לעת בקר שהשמש מתאדמת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עטישותיו", מתחיל לחשוב הכחות אשר בפנימותו, שגובר בו מאד כח האש והעלעקטרי, עד שע"י "העיטוש תהל אור, ועיניו יאירו כעפעפי שחר" מרוב כח עלעקטרי ואש שנמצא בו:


ביאור המילות

"עטישותיו". בדברי חז"ל המתעטש בתפלתו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עטישותיו" - ההבל היוצא ממנו בעת העיטוש תזריח אור ור"ל כ"כ גבר בו חום הטבעי כאלו היה מלא אש וכאלו יבריק ויאיר בעת יוציא ההבל ועם כי טבע הדגים הוא קר

"ועיניו" - בקיעות עיניו רחבים ומזהירים כבקיעת השחר

מצודת ציון

"עטישותיו" - לשון עטוש ידוע בדרז"ל וכן אמרו המתעטש בתפלתו (ברכות כד)

"תהל" - תזריח כמו בהלו נרו (לעיל כט)

"בעפעפי" - הוא אישון העין והושאל לבקיעות אור השחר וכן בעפעפי שחר (לעיל ג)

<< · מ"ג איוב · מא · י · >>