מ"ג איוב מא י


<< · מ"ג איוב · מא · י · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ע‍טישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֲ‍טִישֹׁתָיו תָּהֶל אוֹר וְעֵינָיו כְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֲֽ֭טִישֹׁתָיו תָּ֣הֶל א֑וֹר
  וְ֝עֵינָ֗יו כְּעַפְעַפֵּי־שָֽׁחַר׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עטישתיו תהל אור" - בכל עטישה ועטישה שהוא מתעטש יהל ותזרח אור

"תהל" - כמו בהלו נרו (לעיל כט)

"ועיניו כעפעפי שחר" - עיניו זורחות ומאירות כדמדומי חמה כמו לעת בקר שהשמש מתאדמת

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עטישותיו" - לשון עטוש ידוע בדרז"ל וכן אמרו המתעטש בתפלתו (ברכות כד)

"תהל" - תזריח כמו בהלו נרו (לעיל כט)

"בעפעפי" - הוא אישון העין והושאל לבקיעות אור השחר וכן בעפעפי שחר (לעיל ג) 

מצודת דוד

"עטישותיו" - ההבל היוצא ממנו בעת העיטוש תזריח אור ור"ל כ"כ גבר בו חום הטבעי כאלו היה מלא אש וכאלו יבריק ויאיר בעת יוציא ההבל ועם כי טבע הדגים הוא קר

"ועיניו" - בקיעות עיניו רחבים ומזהירים כבקיעת השחר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עטישותיו", מתחיל לחשוב הכחות אשר בפנימותו, שגובר בו מאד כח האש והעלעקטרי, עד שע"י "העיטוש תהל אור, ועיניו יאירו כעפעפי שחר" מרוב כח עלעקטרי ואש שנמצא בו:

ביאור המילות

"עטישותיו". בדברי חז"ל המתעטש בתפלתו:
 

<< · מ"ג איוב · מא · י · >>