מ"ג איוב לט כ

מקראות גדולות איוב


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּֽאַרְבֶּ֑ה
  ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כארבה" - מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו

"נחרו" - כשהוא נופח בנחיריו בקול אימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"התרעישנו" הזריזות שלו שירעש כארבה, וכן ביואל (ב' ד') מדמה הארבה עם הסוסים, "ההוד" שלו שנראה בעת "נחרו", מטיל "אימה" על רואיו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"התרעישנו" - האתה תרעישו בקפיצה ודלוג כארבה הזה הדולג ממקום למקום והוד קולו היוצא מנחיריו הוא קול אימה

מצודת ציון

"התרעישנו" - מלשון רעש

"הוד" - הדר ופאר

"נחרו" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח)

"אימה" - פחד

<< · מ"ג איוב · לט · כ · >>