מ"ג איוב לט כ


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הְתַרְעִישֶׁנּוּ כָּאַרְבֶּה הוֹד נַחְרוֹ אֵימָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֲֽ֭תַרְעִישֶׁנּוּ כָּֽאַרְבֶּ֑ה
  ה֖וֹד נַחְר֣וֹ אֵימָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כארבה" - מדלג ומקפץ כארבה ומרעיש סביביו

"נחרו" - כשהוא נופח בנחיריו בקול אימה

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת דוד

"התרעישנו" - האתה תרעישו בקפיצה ודלוג כארבה הזה הדולג ממקום למקום והוד קולו היוצא מנחיריו הוא קול אימה

מצודת ציון

"התרעישנו" - מלשון רעש

"הוד" - הדר ופאר

"נחרו" - הקול היוצא מנחיריו הם נקבי האף וכן נחרת סוסיו (ירמיהו ח)

"אימה" - פחד

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)



"התרעישנו" הזריזות שלו שירעש כארבה, וכן ביואל (ב' ד') מדמה הארבה עם הסוסים, "ההוד" שלו שנראה בעת "נחרו", מטיל "אימה" על רואיו:


 

<< · מ"ג איוב · לט · כ · >>