מ"ג איוב לט יח


<< · מ"ג איוב · לט · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כָּעֵת בַּמָּרוֹם תַּמְרִיא תִּשְׂחַק לַסּוּס וּלְרֹכְבוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כָּ֭עֵת בַּמָּר֣וֹם תַּמְרִ֑יא
  תִּֽשְׂחַ֥ק לַ֝סּ֗וּס וּלְרֹכְבֽוֹ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כעת במרום תמריא" - כל לשון המראה כאדם שזונה לבו לצאת ממידתו ומגידולו ומארצו לשוטט לו בארצות ולנסות לו מדות אחרות וכן בן סורר ומורה (דברים כא) ובל' גמרא אימראי כלתיה דרב זביד אימראי ונפקא (כתובות ס"ג ושם איתא אימרדה ועיין ברש"י בחולין נח ומציעא עו ד"ה ואימרו)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"כעת" - כאשר תבוא העת אשר תחפוץ לעוף בשמים הנה תמרוד בהם ותעוף לדרכה ותשחוק לסוס ולרוכבו ר"ל אינה חוששת אם יעבור עליהם סוס ורוכבו וידוש אותם וכאומר ומי הוא השומר אותם הלא אני ואיך תאמר שאינני משגיח בשפלים 

מצודת ציון

"תמריא" - מלשון מרי ומרד

"תשחק" - תלעג

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כעת", ר"ל "לא חלק לה בבינה כעת במרום תמריא", שהעופות שיוכלו לעוף למרום נתן להם ה' חכמה בשמירת ילדיהן, כי יוכלו לשמרם בקניהם הגבוהות, לא כן היענה שלא תוכל לעוף למרום "ולהתפטם ולשחוק לסוס ולרוכבו", לכן השגיח ה' שלא לתת לה טבע זאת של שמירת הילדים, וזה מן ההשגחה, בשגם ששם ה' בטבעה שתטיל כשלשים ביצים, וגם כשיאבדו מהם עדיין ישאר מהם להחיות זרע על פני הארץ, וה' רצה שלא יתרבה מין הזה כ"כ, אבל החסידה רוצה ה' בריבויה, וגם היא אינה מטלת ביצים הרבה ולכן צריכים שמירה יתירה:

ביאור המילות

"כעת". כמו שהיה ראוי בעת שהיתה יכולה לעוף למרום.

"תמריא", מענין פיטום פעל משם מריא, שור מפוטם:
 

<< · מ"ג איוב · לט · יח · >>