מ"ג איוב לג יב


<< · מ"ג איוב · לג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הֶן זֹאת לֹא צָדַקְתָּ אֶעֱנֶךָּ כִּי יִרְבֶּה אֱלוֹהַ מֵאֱנוֹשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הֶן־זֹ֣את לֹא־צָדַ֣קְתָּ אֶעֱנֶ֑ךָּ
  כִּי־יִרְבֶּ֥ה אֱ֝ל֗וֹהַּ מֵאֱנֽוֹשׁ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי ירבה אלוה מאנוש" - אין המקום צריך כל כך לדקדק אחר האדם כי הרבה יש להקב"ה צדקות יותר מאנוש

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"הן זאת וגו'" - ר"ל הנה זאת אשר אענך שלא תצדק בתרעומותיך הוא על כי ירבה אלוה במעלה מן האנוש ואם האיש השלם אינו מבקש עלילות כ"ש המקום ב"ה אשר יגדל מאד ממעלת האבות וכאומר לא אשיב לך כמו שהשיבו רעיך שלא תצדק בעבור כי אתה מלא עון כי יתכן שאתה צדיק ועכ"ז לא תתרעם בצדק כי בודאי הדין עם המקום וכאשר יפרש אמריו למטה במענה הזאת חשבת למשפט וגו' 

מצודת ציון

"ירבה" - יגדל כמו ורבי המלך (ירמיהו מא)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הן זאת לא צדקת אענך", ר"ל "אענך כי לא צדקת בזאת", במה שאתה אומר "כי ירבה אלוה מאנוש", מה שאתה אומר שהאלהים יבקש מן האדם דברים רבים וגדולים רב מכדי כחו ויכלתו, זה אינו אמת, כי באמת העבודה שיבקש ה' מן האנוש לא ירבה ממנו, שלא יבקש ממנו דברים רבים ועצומים, רק כפי כח האדם, כפי מה שיוכל לעבדהו מצד שהוא בעל חומר, ולא יעליל עליו עלילות שיעבדהו כאחד מצבא מרום, וכ"ש שיענישהו על ענינים שאין בכח האדם לעשותם, כפי דעתך שהאדם מוכרח במעשיו, ובכ"ז יענישהו ה' עליהם, בכ"ז לא צדקת:

 

<< · מ"ג איוב · לג · יב · >>